אם אינכם רואים מייל זה כראוי לחצו כאן

 

 
 
 
 
 

הנרשמים לכנס בהרשמה מוקדמת עד אחד במאי 2013
מרוויחים 392 שקלים!!!!
מועד התשלום בפועל – כמקובל בחברותיכם! 

 
 
 

                       מפגשיMY HRPR0fessional HRACADEM  הקרובים: 

 

 
 

 

 

 

 

 

 
 

 

  

 

לקוחות וחברים יקרים,

 

שלום רב,

שוב ושוב מופנות אלי שאלות הנוגעות להעסקת עובדים זרים.

מדובר בנושא המעורר בעיות רבות מחד, ומנגד הינו חלק מסביבת העבודה של לא מעט מעסיקים, בעיקר במספר סקטורים ספציפיים כגון ענף המסעדות.

לא ניתן לסקור את כל היבטי הנושא במסגרת מאמר קצר, בנוסף יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו ועל כן רשימה זו אינה תחליף ליעוץ משפטי, ובכל זאת ניסיתי לרכז עבורכם - מעסיקים להם העניין רלבנטי - את המידע הבסיסי באמצעות שישה כללים עליהם עליכם להקפיד.

בהזדמנות זו אשוב ואאחל לכולכם חברים, חג שמח,


קריאה מועילה

שלכם,
עודד ערמוני

 

 

כלל ראשון - אל תעסיקו את מי שאינו מבקש מקלט או פליט 

על הסוגיה של העסקת עובדים זרים חולשים שני חוקים עיקריים – חוק העסקת עובדים זרים וחוק הכניסה לישראל. חוק הכניסה לישראל קובע, כי מי שאינו אזרח או תושב ישראל אינו יכול להיכנס אליה ללא אשרה. החוק מסדיר סוגים שונים של אשרות ובכלל זה קובע, כי זר שמגיע לישראל על מנת לעבוד בה חייב באשרה מסוג ב/1. מעסיק עובד כזה אף חייב בהיתר העסקה על פי חוק עובדים זרים. המציאות היא, כי למרבית העובדים הזרים בישראל אין אשרה כזו. למעשה – אם על דלת עסקכם מתדפק עובד זר המציג אשרה מסוג ב/1, הצעתנו - בדקו היטב, כי מדובר במסמך תקף ואוטנטי. בפועל, מרבית העובדים הזרים הינם כאלו שהסתננו לישראל. שהייתם של אלו בישראל עשויה להיות אפשרית, רק אם יוכר מעמדם כפליטים על פי בקשה שלהם לקבל מקלט. למגישי בקשה ניתנת עד להחלטה בה, אשרה מסוג א/5. שימו לב – הגם שהעסקת מבקש מקלט או פליט אינה חוקית, הרי בעקבות בג"צ שהוגש בעניין (בג"צ 6312/10) הצהירה המדינה, כי כל עוד לא תודיעה אחרת לא יאכף איסור העסקה ביחס לעובדים אלו. על כן - בעת שקילת העסקת עובד זר כאמור, יש לוודא ראשית, כי אכן מדובר במבקש מקלט הנושא אשרה מסוג א/5, ושנית, כי המדיניות האמורה תקפה ורלבנטית כלפיו (כיום מדובר בעיקרו של דבר בעיקר בעובדים אריתראים).

 

 

 

 

 

 

כיצד יש לחשב את מספר ימי החופשה לעובד שעבד פחות משנה?

 

תשובה

סעיף 3 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, קובע -

"3. (א) אורך החופשה לכל שנת עבודה אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד הוא -

בעד כל אחת מ-4 השנים הראשונות - 14 יום.

בעד השנה החמישית - 16 יום.

בעד השנה השישית - 18 יום.

בעד השנה השביעית - 21 יום.  

בעד השנה השמינית ואילך - יום נוסף לכל שנת עבודה עד לחופשה של 28 יום".

 

כאשר נאמר במפורש בחוק כי בימי חופשה לא תיכלל אלא מנוחה שבועית אחת לכל שבעת ימי חופשה.  

לענין זה, יש לציין כי בדב"ע שם/4-20 (פד"ע י"ב 85), נקבע כי הנורמה העולה מחוק חופשה שנתית, היא שמספר ימי החופשה השנתית אינו מושפע מאורך המנוחה השבועית - אם היא של יום אחד או יומיים. 

בסעיף 3(ב) לחוק נקבע כי במידה והקשר המשפטי שבין העובד ובין המעביד קיים כל שנת העבודה והעובד עבד באותה השנה -

1.   לפחות 200 ימים - יהיה מספר ימי החופשה כאמור בסעיף 3(א) הנ"ל.

2.   פחות מ-200 ימים - יהיה מספר ימי החופשה חלק יחסי ממספר הימים שלפי סעיף 3(א) הנ"ל, כיחס מספר ימי העבודה בפועל אל המספר 200. חלק של יום חופשה לא יובא במנין.

 

בסעיף 3(ג) לחוק נקבע כי במידה והקשר המשפטי שבין העובד ובין המעביד קיים בחלק משנת העבודה, והעובד עבד בתוך אותו חלק שנה -

1.   לפחות 240 ימים - יהיה מספר ימי החופשה כאמור בסעיף 3(א) הנ"ל.

2.   פחות מ-240 ימים - יהיה מספר ימי החופשה חלק יחסי ממספר הימים שלפי סעיף 3(א) הנ"ל, כיחס מספר ימי העבודה בפועל אל המספר 240. חלק של יום חופשה לא יובא במנין.

 

את חישוב מספר ימי החופשה יש לערוך לפי הסעיף הנ"ל, אלא אם חל על אותו עובד הסכם/הסדר קיבוצי, צו הרחבה, או חוזה עבודה אישי הקובעים אחרת (לטובת העובד כמובן).

 

 

* המאמר לקוח מתוך המהדורה החדשה של הספר דיני עבודה המדריך המלא (הילה פורת, עו"ד), אשר יצא לאור בסוף חודש דצמבר 2012. המהדורה החדשה כוללת התייחסות מפורטת לחידושים בתחום דיני העבודה (כולל החוק החדש להגברת האכיפה). הספר ערוך לפי נושאים (כולל תוכן עניינים מפורט) ומהווה כלי עבודה מעשי ומקצועי לעוסקים בתחום דיני העבודה והשכר. עו"ד הילה פורת, מנהלת ובעלת משרד עורכי דין הילה פורת ושות' המתמחה במתן שירותים משפטיים מגוונים למעסיקים בתחום דיני העבודה, מנהלת הפורטל "עולם העבודה" ומחברת הספרים : "דיני עבודה – המדריך המלא" ו-"חוזים והסכמים בדיני עבודה".

 

 

 

 

 

 

ההשקעה בשימור נשים במקום העבודה נמוכה מההשקעה בגברים: פחות תגמול כספי ואופק מקצועי.

 

עוד עולה מסקר 'סינריון מערכות' וגיאוקרטוגרפיה:

  • 35% מהמועסקים חשים כי במקום עבודתם משקיעים בשימורם באמצעות פיתוח מקצועי
  • 38% מהמועסקים חשים כי במקום עבודתם משקיעים בשימורם באמצעות תגמולים כספיים. שיעור המתוגמלים באמצעות פיתוח מקצועי גבוה יותר דווקא בקרב המועסקים במגזר הציבורי
  • שיעור המתוגמלים באמצעות תגמולים כספיים גבוה יותר בקרב המועסקים במגזר במגזר הפרטי
  • חברות ההייטק והביוטק מובילות בשימור העובד, הן באמצעות תגמולים כספיים והן באופק מקצועי 

האם העובד הישראלי מרגיש שקיים עבורו אופק מקצועי במקום עבודתו? מתברר כי רק 30% מהמועסקים חשים כי יש להם אופק מקצועי במקום עבודתם, שעור נמוך במיוחד נמצא בקרב נשים ובקרב מבוגרים בני 55 ומעלה, כך עולה מסקר שביצע מכון גיאוקרטוגרפיה עבור חברת סינריון מערכות, המתמחה במתן פתרונות תוכנה מתקדמים לניהול זמן ונוכחות עובדים ולניהול ההון האנושי בארגון. הסקר התבצע בשבוע השלישי של חודש פברואר 2013 בקרב 479 משיבים, גברים ונשים, מועסקים בגיל 18 ומעלה, המהווים מדגם ארצי ומייצג של אוכלוסיה זו מקרב כלל האוכלוסייה היהודית במדינת ישראל.

 

 

 

 

"The ultimate inspiration is the deadline."

Nolan Bushnell

 











 

 

 




| מייל לעורכת |

לעיון בגיליונות קודמים של חדשות משאבי אנוש
קוראים יקרים! אם אינכם מעוניינים לקבל מכתב העת משאבי אנוש חדשות משאבי אנוש לחצו כאן
לתשומת לבכם! אתם יכולים ומוזמנים לסמן את התחומים שבהם אתם מעוניינים לקבל מאיתנו דוא"ל
מבקש להסיר את שמי מרשימת התפוצה שלכם לחלוטין - לחץ כאן
תודה רבה

למדריך העסקים הקש כאן
לאתר משאבי אנוש הקש כאן

כתב העת משאבי אנוש - שנה 28
לפרטים על שירותי דיוור בטלפון רב קווי: 7748382 - 09 
HUMAN RESOURCES MAGAZINE
כתובתנו: ת.ד. 4052 רעננה 4365716
Powered by Artvision | Truppo Websites