אם אינכם רואים מייל זה כראוי לחצו כאן

 

 

אתה מכנס את עובדיך לישיבה השבועית. הישיבה צריכה להתחיל בשעה 10.00. עד השעה 10.15 יש "טפטוף" של המשתתפים והישיבה מתחילה בסופו של דבר בשעה 10.20. זה לא נחשב איחור כי בדרך כלל- ככה זה. כל אחד יודע שהשני לא יגיע בזמן. הישיבה מתחילה, יש נושא על הפרק אבל מתחילים בהעלאת הסוגיות הבוערות והדחופות, יש תחושה שרוצים לפתור בעיות רבות וכל אחד אומר את דברו לא תמיד לפי רצף הדברים. במהלך ה"שיחה" המשתתפים (כל אחד ברגע שונה או במקביל), מנהלים דיאלוג עם הטלפון החכם: גולשים, מסמסים, מצייצים, בודקים מיילים ואף, לעיתים, יוצאים מהחדר לקבל שיחה וחוזרים לאחר מספר דקות. לאחר שעה נראה כי לא הספקתם להעלות את הנושא שלשמו התכנסתם... יש מי שמתעד את המפגש (פרוטוקול) ושולח לכולם אבל... מי קורא?

אם נשמע לך מוכר, סביר להניח שארגונך כמו ארגונים רבים אחרים, מאופיין בקשיים בקשב ארגוני.

החיים בעולם המודרני מאופיינים לעיתים קרובות בתחושה של מוסחות דעת  בלתי פוסקת, תחושה המדמה הפרעת קשב. תחושה זאת לא פוסחת גם על ארגונים.

הארגון, כמו כל גוף אורגני - צריך להתמודד עם ה"רעשים" החיצוניים של התרבות המערבית המודרנית המאופיינת בריבוי האינפורמציה, אינטנסיביות האירועים ומהירות התקשורת. מאפיינים אלו גורמים לנו לנהוג באופן תזזיתי ולהגיב לאירועים באופן מהיר ואימפולסיבי ללא שמירה על סדרי עדיפויות ברורים תוך היענות לדרישות הסביבה המשתנות וזאת רק כדי לשרוד.

הפרעת קשב מוגדרת כ"מצוקה תפקודית" בתחומי הלמידה, בתכנון וארגון, בקביעת סדרי עדיפויות, במיקוד במטרה המרכזית, במוסחות דעת מוגברת על ידי  גירויים חיצוניים ועוד. סימפטומים אלו מועצמים בסביבה טכנולוגיות עתירת מידע, הגורמת לארגונים, לסבול מסימפטומים דומים של "הפרעת קשב".

אתה, המנהל המודרני, אמור להיות זמין ולהגיב לאירועים בקצב של 24/7. מצפים ממך שתהיה זמין ותגיב מיידית להודעות טקסט, מייל, סטטוס, ציוץ וכמובן גם לצלצול הטלפון. במקרים רבים אין לך שליטה על מרחבי הטכנולוגיה ועל מידת החשיפה שיש לארגון שלך ברשת ובעולם. במקביל, כמות המידע הזמין והרלוונטי לארגונך הנו אינסופי ומחייב יכולת ריכוז ותיעדוף ברמה גבוהה. יכולות המולטיטסקינג, פיצול הקשב, עריכת מספר דברים בו זמנית, קפיצה מנושא לנושא - נחשבות ליתרון ולמעלה הכרחית.  

אנו טוענות, כי לקצב החיים המודרניים יש מחיר יקר במספר מימדים. ראשית, תחושת הלחץ ואי השקט התמידי הנלווה לחיים המודרניים גורם לתחושה של אי נחת - DIS EASE "משהו כאן לא עובד". פעמים רבות אנו שומעים את המשפט "אני עושה אין סוף דברים, איך זה שאני לא מספיק, איך זה שאין לי סיפוק משום דבר"?

שנית, אינטנסיביות האינטראקציות וכמות המידע מביאים  בהכרח להשטחה של אינטראקציות בארגון ובמקרים רבים להשטחת הדיון. קיימת פגיעה בפוטנציאל החשיבה והיצירתיות שלך ושל עובדיך כמו גם ביכולת שלך לתת תשומת לב ולהתמקד ביעדים המרכזיים.

לדוגמא, בארגונים רבים בהם  קיימת נורמה לפיה ניתן להיכנס לישיבות עם סלולריים ולקבל מסרונים  במהלך הישיבה - התוצאה הישירה לכך היא, שבכל רגע נתון רק חלק מהמשתתפים יהיו נוכחים והשאר "נפקדים". מצב זה גורם לכך שבמהלך הישיבה נוצרים "פערי קשב" -  הפער שנוצר בין מה שנאמר לבין מה שחשבתי שנאמר באותן מספר הדקות בהן "התנתקתי". פערי הקשב מונעים חשיבה יצירתית סינרגטית חדשה ורעיונות פוטנציאליים מקוריים שהיו יכולים להתפתח -  הולכים לאיבוד.

חוסר קשב וחוסר ריכוז גובים מחיר ארגוני יקר ומקשים על ארגונים להתמודד בעולם בו התחרותיות המתרחבת. היכולת של הארגון לזהות את מוקד הפרעת הקשב הארגוני הם המפתח להמרת דפוסי התייעלות לא יעילים, בדפוסים חדשים מתאימים יותר.

בעשור האחרון  המונח "תפקודים ניהוליים" עולה כמונח המלווה את הפרעת הקשב. תפקודים ניהוליים הנם תפקודים מוחיים המאפשרים לנו לווסת רגשות, לקבל החלטות, להתחיל משימה כאשר אנו מחליטים לעשות אותה (ללא דיחוי), להגמיש את המחשבה לנוכח אילוצים לא צפויים ועוד. זיהוי התפקודים אלה ברמת  העובדים והמנהלים של הארגון, תאפשר מודעות לחוזקות שלהם, בצד זיהוי התפקודים המפריעים.

תחת אילוצי היום יום רק מעטים מהמנהלים יכולים להרשות לעצמם לעצור, להתבונן פנימה בצורה צלולה בהתנהגות הארגונית, כדי לשאול את עצמם באופן אוטנטי האם יש דברים שבמהלך הריצה במסלול אנחנו פשוט לא רואים? האם אפשר לעשות את הדברים אחרת באופן שיאפשר תחושת שליטה ורווחה? והאם המציאות הארגונית משקפת את סדרי העדיפויות המוצהרים? האם פוטנציאל הכישורים והכישרונות של הצוות בא לידי ביטוי בארגון? האם קיימת נורמת הקשבה בארגון? האם המחיר שמשלם הארגון בשל חוסר קשב נלקח בחשבון?

בארגונים גדולים בעולם התחילו להבין את המחיר הכלכלי הכבד שמשלם הארגון בשל בעיית "הקשב הארגוני". הבנה זו מביאה לשינוי איטי אך מתמשך הבא לידי ביטוי בהפנמת העובדה שהגורם האנושי והמחשבה היצירתית הם המשאב היקר ביותר לארגון לפיכך, הצורך לנצלו באופן מייטבי מביא בארגונים גדולים להכנסת תרבות ארגונית חדשה. לדוגמא, הצעד הקטנטן של איסור הכנסת סלולריים לישיבות. המטרה הברורה היא להנכיח באופן מלא ומיטבי את האנשים שהתכנסו לישיבה במטרה להפוך את הישיבה ממשהו טכני למשהו בעל ערך. בארגונים אחרים מתחילים ישיבות בחמש דקות של מדיטציה. הוכח, כי מדיטציה של מספר דקות בתחילת ישיבה מביאה לריכוז, להקשבה אמתית, לחשיבה סינרגטית באווירה של שיתוף פעולה,  במקום חשיבה לעומתית.

  

קשב ארגוני הנו מונח שיצרנו מתוך תהליך של הפריה הדדית שנשען על הנסיון האישי וההתמחות הייחודית של כל אחת מכותבות המאמר. בסדנאות שפיתחנו אנו מציעות תהליך איתור, עיבוד, הסקת מסקנות ולמידה משותפת לגבי הקשב הארגוני. בסדנאות ניתן לאמוד את המחירים שהארגון משלם בשל דפוסי הקשב הקיימים ולאפשר מעבר מתחושת הישרדות למצב צמיחה והתחדשות.

 

אביגיל סטיר הינה מנהלת מכון "דרך הקשב" ומביאה עמה נסיון של 25 שנות ניהול בכיר כמבקרת מערכת בתי המשפט, מנהלת בתי הדין לעבודה וכסמנכ"ל מקצועי של מערכת בתי המשפט. כיום עוסקת באימון מנהלים, מנחת קבוצות ומנחת סדנאות מדיטצית מיינדפולנס.

 

ד"ר בטי שרייבר מומחית בתחום של תפקודי ניהול ותכנון מההיבט הנוירולוגי והיישומי, מפתחת מודל "נתיבי תכנון" לתכנון וארגון פרויקטים. מרצה במכללת סמינר הקיבוצים ומנחה סדנאות בתחום הקשב.

 











 

 

 




| מייל לעורכת |

לעיון בגיליונות קודמים של חדשות משאבי אנוש
קוראים יקרים! אם אינכם מעוניינים לקבל מכתב העת משאבי אנוש חדשות משאבי אנוש לחצו כאן
לתשומת לבכם! אתם יכולים ומוזמנים לסמן את התחומים שבהם אתם מעוניינים לקבל מאיתנו דוא"ל
מבקש להסיר את שמי מרשימת התפוצה שלכם לחלוטין - לחץ כאן
תודה רבה

למדריך העסקים הקש כאן
לאתר משאבי אנוש הקש כאן

כתב העת משאבי אנוש - שנה 28
לפרטים על שירותי דיוור בטלפון רב קווי: 7748382 - 09 
HUMAN RESOURCES MAGAZINE
כתובתנו: ת.ד. 4052 רעננה 4365716
Powered by Artvision | Truppo Websites