אם אינכם רואים מייל זה כראוי לחצו כאן

 

 

 

 

 

 

 מבוא

הפרישה לגמלאות טומנת בחובה פיתוי של הגשמת משאלות. יחד עם זאת, הדבר מחייב הערכות כלכלית שונה משאר

שנות חייו של האדם. בעוד שבשנות עבודתו, האדם מסוגל לתכנן את מרבית הוצאותיו על בסיס הכנסותיו, הרי שבגיל

הזהב, מחד מקורות ההכנסה פוחתים בשל הפרישה לגמלאות ומאידך ההוצאות השונות, האישיות, המשפחתיות

והחברתיות, גדלות. במיוחד כיום, לאור התארכות תוחלת החיים, הדבר מחייב הערכות שונה. 

 

ידיעותיו של הציבור מוגבלות ביחס למקורותיו הכלכליים לעת פרישה. בנוסף, אין די מודעות לציבור ביחס להוצאותיו

בגיל השלישי וההשלכות האפשריות בגיל זה על רמת החיים. במקביל אין מספיק מודעות בקרב הציבור אודות זכויותיו

הכלכליות בגיל השלישי מהרשויות ומהגורמים השונים: ממלכתי, ציבורי ופרטי(1).

 

קיימת חשיבות להגברת המודעות לחסכון ולתכנון כלכלי נכון בהווה לצורך שמירה על רמת חיים ראויה בגיל הזהב.

חיסכון מגיל צעיר הן כחלק מתנאים סוציאליים במקום העבודה והן כחסכון אישי יאפשרו הערכות כלכלית נכונה לגיל

השלישי. במקביל, יש להקנות לבני הגיל השלישי, כלים למימוש זכויותיהם הכלכליות הניתנות להם במסגרת החוק

מגורמי הרווחה השונים. כמו-כן, יש לבחון העמקת הסיוע הכלכלי של הממשלה לחסרי יכולת כלכלית כביטוי לחוסנה

החברתי והמוסרי של החברה בישראל.

 

 

ההיבטים הכלכליים של הזקנה ברמת הפרט

אדם בישראל עובד בממוצע כ- 45 שנים, במטרה לממן את הוצאותיו בהווה, שלו ושל בני משפחתו, הכנת בסיס כלכלי

עתידי לילדיו, בטחון כלכלי למקרה של אירוע בלתי צפוי ובמקביל לנסות לחסוך עבור פרישתו לגמלאות. במקביל,

תוחלת החיים המתארכת, הביאה בשנת 2004 לדחית גיל הפרישה לגמלאות(1). לשם השוואה, תוחלת החיים כיום בגיל

65 שנים עומדת על כ- 21 שנים לאישה וכ- 19 שנים לגבר. נתון זה מציג התארכות זוחלת באורך חיי הגמלאים בכ- 3

שנים בהשוואה לנתונים שהופיעו לבני גיל זה לפני כשני עשורים(2).

הפרישה לגמלאות מחייבת הערכת מקורותיו הכלכליים של האדם. התחושה הרווחת, שהחסכונות ממקום העבודה,

רשת הביטחון הכלכלית בחסות המדינה והחיסכון האישי אותו צבר הפרט במהלך חייו, יאפשרו לו לשמור על רמת

ושגרת החיים קודם פרישתו לגמלאות. במציאות, תקבולי הפנסיה נמוכים מהשכר בשנים האחרונות, בשל העובדה

שההפרשה לפנסיה המבוצעת במקום העבודה, מבוססת על שכר בסיס ממוצע, שאינו כולל את כלל התוספות, אותן

קיבל השכיר לאורך שנות עבודתו.

דו"ח העוני של הביטוח הלאומי מציג תמונה עגומה ביחס לציבור הקשישים בישראל. מתברר שקצבת הזקנה מצמצמת

בכ- 60% את מימדי העוני בקרב קשישים(3). למרות קצבת הזקנה המשולמת, עדין שיעור העוני כיום בקרב קשישים

עומד על כ- 20%.

החיסכון האישי, משתנה בין פרטים ונגזר מגובה ההכנסה ויכולת החיסכון לאורך שנות העבודה.

לאור האמור, מובן מדוע מצוקת הקשיש שאין ביכולתו לממן את הוצאותיו השוטפות בכלל והוצאותיו לשירותי

בריאות, מותירה אותו חסר תקווה בשנותיו האחרונות. הקשיש שרוי בחוסר אונים כלכלי בשל חוסר יכולתו להשתלב

במעגל העבודה מפאת גילו ומצב בריאותו. מקורותיו הכלכליים הדלים לא מאפשרים לו קיום בכבוד. הקשיש לא מסוגל

לשמור על אותה רמת חיים שהיתה לו בתקופה שעבד. הדבר הפוגע בחוסנו הבריאותי והנפשי.

חברות בעולם דנות בשאלה עד היכן מגיעה אחריותה של החברה לדאוג לקיומם הכלכלי והבריאותי של קשישיה. הפרט

מניח שהעובדה שהפריש משכרו תשלומי ביטוח לאומי לאורך שנות עבודתו, יאפשרו לו שמירה על אותה רמת חיים לה

היה רגיל קודם לפרישתו. המציאות מוכיחה שקצבת הזקנה(6) מאפשרת לקשישים רבים לעבור את קו העוני(7), אך עדין

אין משמעות הדבר קיום בכבוד.

מבחינה מוסרית, לחברה יש חוב של כבוד לאותם אלו ששירתו אותה לאורך שנים כה רבות, תרמו מדמם וזמנם בהקמת

המדינה ובשמירה על בטחונה וזאת מעבר לתשלום מיסים לאורך כל השנים מתוך תקווה שכשיגיע זמנם יהיה מי שידאג

להם ולזכויותיהם.

זה המקום לציין, ששיעור גבוה מבין הקשישים הם עולים מחבר העמים באופן שלרובם גם אין נכסים משלהם ולכן

מקור הכנסתם הוא מקצבאות הביטוח הלאומי בלבד. אומנם הללו לא תרמו להתפתחותה של המדינה, לא נלחמו

במלחמות ישראל או שילמו מיסים לאורך שנות חייהם, אך לא ניתן לשלול כניסתו לארץ של מי שהחוק העניק לו

אזרחות מכוח השבות(4), (5). זה המקום לציין, שלחלקם יש בני משפחה ולכן יש מי שמשתתף במימון חלק מהשירותים

הציבוריים. האמור מצטרף לעובדה שחלקם גם נלחם במלחמת העולם השניה.

אבקש להדגיש, שללא קשר ליכולותיה הכלכליים של המדינה, גם לפרט יש חובה לחסוך באופן אישי.

 

ההיבטים הייחודיים הכרוכים ברמת מקורות ההכנסה מעבודה בזקנה

בעידן ששוק העבודה מתחיל להיחסם כבר "לקשישים" בני 45 שנים מחד ועד עידוד הפרישה המוקדמת מאידך, מה לנו כי נלין על אפליה בקבלה לעבודה של אוכלוסיה שפרשה לגימלאות (תופעת הגילנות Agism)(1).

הפרישה הכפויה לפי חוק לגמלאות (גיל 67 שנים לגברים ו- 64 שנים לנשים), מצטרפת לעובדה שרבים מבין הקשישים שחוקים פיזית ונפשית(3). יש לציין, שרוב העובדים לא שורדים במקום עבודתם עד ליציאתם לגמלאות.

רוב הקשישים אינם עובדים במשרה מלאה בכלל ובמשרה חלקית בפרט. ממחקר של בנק ישראל, נמצא שבקבוצת הגיל 65-69 שנים, רק כ- 30% מהגברים עדין עובדים. בקבוצת הגיל 62-64 שנים רק כ- 40% מהנשים עובדות(2). שיעור זה הולך ופוחת עם הזדקנות האוכלוסיה. בגיל 70 שנים ומעלה רק 5.9% השתתפו בכוח העבודה האזרחי (9.9% מהגברים ו-3% מהנשים)(4). יש לציין, שקיימים הבדלים בין מגדרים, רמת השכלה, תחומי עיסוק ואזורים גיאוגרפים(5).

יציאה לגמלאות מחייבת בחינת מקורות ההכנסה. יציאה מוקדמת לגמלאות, מחייבת בדיקה הדוקה יותר של מקורות המימון, במיוחד לאור העובדה שקצבת הזקנה תשולם רק בעת הגיעו של העמית לגיל פרישה.

בעידן המודרני מקום העבודה הוא לא רק אמצעי הכנסה אלא גם אמצעי להגשמה עצמית. הפרישה לגמלאות מחריפה את תחושת הניכור והזלזול החברתי אותה חש הקשיש. הקשיש חש שסיים את חבותו ומכאן ואילך הוא הופך לנטל על

החברה.

בשנת 2006, ההכנסה הכספית ברוטו במשקי בית שבהם גרים קשישים היתה 9,322 ₪ בממוצע (לעומת 12,345 ₪ בכלל משקי הבית). אין הבדל בהכנסה המתחשבת במספר הנפשות במשק הבית בין משקי בית בהם מתגוררים קשישים לבין כלל משקי הבית (4,519 ש"ח). 37% מהכנסות משקי הבית של זוג קשישים הן מעבודה בעוד שבמשק בית של קשיש בודד מדובר רק ב- 8%(5). לענ"ד ההבדל נובע מגיל הקשיש הערירי שמפאת גילו ומצב בריאותו הוא אינו עובד. לא למיותר לציין, שיתכן שגם מצבו האישי משפיע על חוסנו הפיזי והנפשי.

 

ההיבטים הייחודיים של הביטחון הסוציאלי בזיקנה

האפשרות לקיום בכבוד של קשישים, נגזר מהגורמים הבאים:

הרובד הראשון:

קצבת זקנה: לפי חוק הביטוח הלאומי, לקצבת זקנה זכאי כל תושב ישראל שהגיע לגיל הנקבע לפי חוק, שמבוטח לפי

חוק ושילם את דמי הביטוח ככתוב בחוק. תשלום קצבת הזקנה של הביטוח הלאומי עומד על 1,444 ₪ נכון ל- 1/8/11(1),

(2). קיימים שיעורי תוספות לקצבת הזקנה בגין: ותק, תוספת דחיית קצבה, תוספת בגין תלויים וכן סכומי הקצבה במצבים משפחתיים שונים.

גמלת סיעוד: גמלת סיעוד מעניק המוסד לביטוח לאומי. לגמלה זכאים מי שהגיעו לגיל פרישה ונזקקים לעזרה כדי

לבצע פעולות יום-יומיות, כגון: רחצה, אכילה, לבישת בגדים, יציאה מהבית ועוד. שירותי הסיעוד הניתנים בגמלת

הסיעוד הם עזרה בפעולות אלו ובניהול משק בית. שלוש רמות נקבעו לשיעור הגמלה:

רמה א': אדם התלוי בעזרת הזולת ברוב הפעולות הבסיסיות, ולכן זכאי לגמלת סיעוד בשווי של 9.75 שעות שבועיות.

רמה ב': אדם התלוי בעזרת הזולת ברוב הפעולות הבסיסיות, ברוב שעות היממה. אדם זה זכאי לגמלת סיעוד בשווי

16 שעות טיפול שבועיות או 8 שעות עבור גמלה מופחתת בגלל הכנסות שונות.

רמה ג': אדם התלוי באופן מוחלט בעזרה על-מנת לבצע פעולות בסיסיות. אדם זה זכאי לגמלת סיעוד בשווי 18 שעות

שבועיות או 9 שעות עקב הכנסות.
מענק פטירה: תשלום חד-פעמי לבן זוגו של הנפטר, שקיבל קצבת זקנה מהביטוח הלאומי. תשלום מענק הפטירה הוא

7,778 (2).

קצבת שאירים: נועדה להבטיח את יכולת הקיום הבסיסית של אלמן או יתומים, לאחר פטירת יקירם. סכום הקצבה

נקבע לפי גיל האלמן ומספר הילדים.

תעודת אזרח ותיק: האוכלוסיה הקשישה זכאית להנחה במיסוי, בארנונה, בתחבורה ציבורית, בכניסה לגנים ואתרים,

בתשלום אגרת טלוויזיה ובמופעים.

שירותי רווחה למבוגרים שגרים בביתם: משרד הרווחה מציע שירותי סיוע לאדם המבוגר שבחר להוסיף ולחיות

בביתו. שירות זה כולל, עובדים סוציאליים המסייעים בייעוץ, טיפול, תמיכה והכוונה פרטנית או קבוצתית, עזרה

בניהול משק בית, סיוע בטיפול אישי לקשישים שאינם זכאי גמלת סיעוד, אספקת ארוחות מוכנות, אספקת ציוד

ביתי בסיסי, כגון: מקרר, כיריים ודוד שמש, הסעות לטיפולים רפואיים, עזרה ברכישת מכשור רפואי שאינו במימון

משרד הבריאות או קופת חולים, חימום בחודשי החורף באזורים קרים מאוד, הכנת תוכנית טיפול לזקן שנמצא זכאי

לגמלת סיעוד.

תוכנית קהילה תומכת: סיוע למבוגרים שבחרו להישאר לגור בביתם. תמורת תשלום חודשי קבוע זכאים הקשישים

לקבלת השירותים הבאים: אב קהילה הדואג לשלומו של המבוגר ולתחזוקת ביתו, רופא ואמבולנס זמינים 24 שעות

ביממה, מכשיר מצוקה לשעת חירום ופעילות חברתית: מרכזי יום, קבוצות תמיכה ומועדונים.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד – 1994(3), (4): חובת המדינה כגורם מבטח לספק לאזרחיה סל שירותי בריאות

המוגדר בחוק. רוב השירותים בקהילה מסופקים באמצעות קופות החולים. אשפוז כללי ממומן על-ידי קופת החולים.

אשפוז סיעודי מורכב ממומן בידי קופת החולים בהשתתפות עצמית של המטופל ו/או בני משפחתו.

סבסוד אשפוז סיעודי לחסרי יכולת כלכלית(5): משרד הבריאות מגדיר מדדים לפיהם הוא מסבסד עלות אשפוז סיעודי.

הסבסוד מבוסס על מגבלתו התפקודית, גילו ויכולתו הכלכלית של הנזקק ובני משפחתו מדרגה ראשונה.

פיצויים לניצולי שואה: כשליש מהקשישים נהנים מכספי פיצויים בשל היותם ניצולי שואה(6). ישנם מספר גורמים

המעניקים בארץ כספי פיצויים: משרד האוצר, ממשלת גרמניה וועידת התביעות. הסכום המותאם לאחוזי נכות(7).

גובה סכומי הפיצוי נעים בין 1,500-4,500 ₪(8). בנוסף זכאים הניצולים להחזר על הוצאות רפואיות, הבראה והנחה

בארנונה(6).

 

ההשלמה לרובד הראשון:

השלמת הכנסה(1): תוספת השלמת הכנסה לקצבת הזקנה תשולם לפי חוק הבטחת הכנסה, במטרה להבטיח לקשיש

הכנסה מינימלית.

סכומי קצבת זקנה עם תוספת השלמת הכנסה מותאמים לגילו (גיל <70 שנה, 70-80 שנה, 80 שנה<) מצבו המשפחתי,

מספר ילדיו מתחת לגיל 18 שנה, נכסים (רכב, דירה) ומקורות הכנסותיו של הקשיש (מעבודה, פנסיה, שכר דירה, חיסכון

בקופת גמל, הכנסה מריבית או משכר דירה). הסכום החודשי הכולל קצבת זקנה ותוספת השלמת הכנסה נע מ- 2,645 ₪

ועד 5,979 ₪ לחודש.

המקבלים כספי פיצויים מגרמניה, אינם זכאים להשלמת הכנסה.

הערכה היא שכ- 25% מהקשישים זכאים לקצבת זקנה עם השלמת הכנסה(2). במשק בית של זוג קשישים 25% מההכנסות הן מקצבאות ומתמיכות של המוסד לביטוח לאומי. במשק בית של קשיש בודד 40% מההכנסות הן קצבאות ותמיכות של המוסד לביטוח לאומי(3).

 

הרובד השני: הפנסיה התעסוקתית(1): חשיבותה של הפנסיה ביכולתה להבטיח לפורש לגמלאות אפשרות

להמשיך לשמור על רמת חייו קודם לפרישתו לגמלאות. קרן הפנסיה מקנה לחוסך ולשאיריו קצבה לשארית חייהם,

מרגע הגיעו של החוסך לגיל פרישה או קצבת שארים לשאריו - אם נפטר לפני גיל פרישה וכן ביטוח מפני אובדן כושר

עבודה. העמית (שכיר או עצמאי) משלם לקרן תשלומים שוטפים משכרו במהלך שנות עבודתו בהתאם לרמת השכר

המבוטח. במסגרת הסכמים קיבוציים שבין הסתדרות העובדים לממשלה וארגוני המעסיקים, מערכת יחסי עובד-

מעסיק ועד צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים (2), מפרישים המעסיק והעובד לקרן

הפנסיה לעת פרישת העובד. הסכום מחושב לפי שכר הבסיס ברוטו של העובד. התמהיל המקובל להפרשה לפנסיה הוא

לפי החלוקה הבאה: הפרשת העובד בשיעור של 5.5%. המעסיק מפריש בשיעור של 6%. ניתן להגדיל לפנסיה את הפרשת

העובד עד ל- 7% ואת הפרשת המעסיק עד ל- 7.5% מהשכר.

בנוסף לפי חוק, מפריש המעסיק פיצויים למקרה של פיטורי עובד או פרישתו לגמלאות ממקום עבודתו. הפרשה זאת

היא בשיעור של 1/3% 8 (חודש שכר בססי ברוטו על כל שנת עבודה).

במסגרת ההפרשה לגמלאות, העובד יכול להחליט על חלוקת ההפקדה בין מרכיב חיסכון למרכיב ביטוחי. המרכיב

הביטוחי נועד לתת מענה לשארי העובד במקרה של מוות או במקרה של חוסר יכולת העובד להמשיך לעבוד כרגיל,

כתוצאה ממחלה או מתאונה.

גובה הגמלה, מבוסס על ההפרשות שהופרשו כאחוז מהשכר הבסיס ברוטו לאורך השנים, מספר שנות הוותק של העמית

בקרן ומצבו המשפחתי בעת הפרישה.

במציאות הנוכחית רק למיעוטם של הקשישים, יש הכנסה מגורם פנסיוני כלשהו: 42% מהגברים לעומת 31% מהנשים(3). רוב הקשישים לא נהנים מחסכון שכזה בשל אי צבירת זכויות פנסיוניות מאחר ולא חסכו או שעלו בגיל מבוגר לארץ.

במשק בית של זוג קשישים, 25% מההכנסות נובעות מפנסיות וקופות גמל. במשק בית של קשיש בודד, 39% מההכנסות נובעות מפנסיות ומקופות גמל(3).

בשנים האחרונות חלו שינויים בנושא תגמולי הפנסיה בשל גרעונות אקטואריים בקרנות הפנסיה הותיקות, דבר שפגע בזכויות העמיתים הותיקים(1).

 

הרובד השלישי: חסכון אישי אחר שנחסך כהטבות נוספות עודפות במקום העבודה בחלק מהסכמי שכר ותנאים

סוציאליים או כחסכון פרטי והכול בהתאם לכללים שנקבעו בחוק. במקרה של פטירת החוסך, יירשו המוטבים עליהם

הורה העמית את יתרת כספו.

קופת גמל(1): מכשיר חסכון לטווח בינוני או ארוך. הכספים מושקעים באפיקי השקעה שונים. בשנים האחרונות, בשל

תנודתיות בשוק ההון מומלץ לחוסכים הקרובים לגיל פרישה, לעבור לאפיקי השקעה שמרניים (המודל הצ'יליאני).

קיימות הטבות במס להן זוכה חוסך בקופת גמל.

הסכומים שנצברו לזכות החוסך ניתנים למשיכה במועדים, בהתאם לוותק החיסכון בקופת הגמל וגיל החוסך.

משנת 2003 יש לשלם מס על רווחים ריאלים.

קרן השתלמות(1): מכשיר חסכון לטווח 3-6 שנים ובכפוף לכללים שנקבעו בחוק. הכספים מושקעים באפיקי השקעה

שונים. בשנים האחרונות, בשל תנודתיות בשוק ההון מומלץ לחוסכים הקרובים לגיל פרישה, לעבור לאפיקי השקעה

שמרניים (המודל הצ'יליאני).

בקרן השתלמות לשכירים, העובד ומעסיקו מפקידים לקרן 10% משכרו השוטף של העובד. הפרשת העובד בשיעור של

2.5%. המעסיק מפריש בשיעור של 7.5%.

בקרן השתלמות לעצמאיים ההפקדות מוכרות כהוצאה לצרכי מס.

משנת 2003 יש לשלם מס על רווחים ריאלים.

תוכניות חסכון: מכשיר חסכון לטווח מינימלי של שנתיים.

התוכנית צמודה למדד יוקר המחיה ומעניקה תוספת אחוז נוסף מעבר להצמדה למדד.

משנת 2003 יש לשלם מס על רווחים ריאלים.

נכס להשקעה: דירה, חנות, שותפות בעסק.

תיק השקעות באפיקי השקעה שונים ורמת הסיכון: אג"ח ממשלתית או קונצרנית, מק"מ, מניה, אופציה, מט"ח.

שירותי בריאות נוספים (שב"ן)(2): רכישה לפי בחירה של שירותים המשלימים, המרחיבים ומשפרים את הקיים

במסגרת סל השירותים של חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

ביטוח פרטי: בריאות, סיעוד ושיניים: באופן פרטי או באמצעות מקום העבודה לשעבר: אמצעי להתמודדות עם אי

ודאות כלכלית, הנובעת מצורך רפואי. יתרונות הביטוח הפרטי, הוא באי תלות ברובד הממלכתי או הציבורי.

דירת מגורים: בטוחה לצורך קבלת הלוואה באמצעות תכנית בית מניב (משכנתא הפוכה), המאפשרת קבלת הלוואה

כנגד משכון הבית לבנק. לכ- 77% מהקשישים דירה בבעלותם(3).

סיוע מבני משפחה.

תרומות המגזר השלישי.

 

ההיבטים הייחודיים הכרוכים ברמת מקורות ההוצאה בזיקנה

סך כל ההוצאה

ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת למשק בית של קשישים עומדת נכון לשנת 2009 על 9,585 ₪ (נמוכה בכרבע

מההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת של כלל האוכלוסייה). ההוצאה לנפש לחודש בקרב הקשישים גבוהה

מההוצאה בכלל האוכלוסייה (6,309 ₪ לחודש בקרב הקשיש לעומת 3,895 ₪ בהשוואה לכלל האוכלוסייה)(1).

בחינת העוני בקרב קשישים לפי הרכב משק בית מראה שאחוז הקשישים העניים גבוה יותר בקרב קשישים הגרים לבד

(23%) לעומת קשישים המתגוררים עם בן/זוג ו/או עם ילדים(19%)(2).

שיעור המצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות למזון, לחשמל, לטלפון וכד' גבוה יותר בקרב בני 65 שנה ומעלה

לעומת האוכלוסייה הצעירה יותר: 74% מבני 65 שנה ומעלה מכסים את הוצאותיהם החודשיות, בהשוואה ל- 63%

בשאר האוכלוסייה.

דיור

כ- 94% מהקשישים מתגוררים בקהילה ולא במסגרת סיעודית כלשהי (אשפוזית או טיפולית)(2). לכ- 77% מהם דירה

בבעלותם. יחד עם זאת, כ-30% מציבור הקשישים מדווחים, שבדירה קר בחורף לעיתים קרובות או תמיד, בשל קשיים

כלכליים. חלק ניכר מהקשישים גרים בדירות בהן יש בעיות תחזוקה קשות, דבר המוצא את ביטויו ברטיבות בחורף,

סדקים גדולים בקירות ובעיות חמורות בצנרת או במערכת הביוב(2). בהתאם אחוז ההוצאה על סעיף הדיור גבוה יותר

במשקי בית של קשישים – 34.5% לעומת כלל האוכלוסייה 24.4%.

בעלי רמת הכנסה כלכלית נמוכה נהנים מסיוע ממשלתי בדיור(9).

מזון

17% מההוצאה במשק בית של זוג קשישים הוא על מזון. כ- 20% מאוכלוסית הקשישים סובלים מאי ביטחון תזונתי על רקע קשיים כלכליים. אי בטחון תזונתי(2), פירושו חוסר יכולת לרכוש באופן סדיר מזון מזין בדרכים המקובלות, עקב קשיים כלכליים.

הלבשה והנעלה

אחוז ההוצאה על סעיף הלבשה והנעלה נמוך יותר במשקי בית של קשישים (1.9%) לעומת כלל האוכלוסייה (3.2%):

ההפרשים בולטים כיוון שמדובר בשני סעיפים קטנים(1).

תקשורת ותחבורה

במשקי בית של קשישים, אחוז הבעלות על טלוויזיה גבוה יותר מאשר בכלל האוכלוסייה (95.7% לעומת 89.7%

בהתאמה(. בהתאם גם אחוז המנויים לטלוויזיה בכבלים ובלווין, גבוה יותר מאשר בכלל האוכלוסייה (78.1% לעומת

64.3% בהתאמה).

שיעור ההוצאה במשק בית של זוג קשישים על תחבורה ותקשורת (טלפון נייח, טלפון נייד, מחשב ומנוי לאינטרנט) עומד

על 19%. במשק בית של קשיש בודד סעיף זה עומד רק על 12% מההוצאה.

לכ- 40% מהקשישים רכב הנמצא בבעלותם(2).

בריאות

בסעיף הבריאות אחוז ההוצאה גבוה יותר במשקי בית של קשישים – 8.1%, לעומת כלל האוכלוסייה 5.1%.

45% מבני 65 שנה ומעלה מדווחים על שימוש בתרופות ללא מרשם רופא. בקרב בני 75 שנה ומעלה מדווח על 47%(2).

כ- 20% מהקשישים המתגוררים בקהילה זקוקים לסיוע בביצוע הפעולות היומ-יומיות. ככל שמדובר באוכלוסיה

מבוגרת, שיעור המוגבלות עולה (כ- 40% בקרב בני 80 שנה ומעלה). הסיוע במקרה של מוגבלות ניתן בקהילה או

במוסד סיעודי(3).

עלות הסיוע לאדם הסיעודי בביתו מבוססת על הוצאה הראשונית להתאמת תנאי הדיור, אביזרים רפואיים וסיעודיים

נדרשים (כגון: מיטה, מזרן, הליכון, כסא גלגלים וכד'). העלות נאמדת בכ- 10,000 ₪. עלות מטפל סיעודי ועלויות

חודשיות משתנות נוספות כתרופות, חומרי ספיגה וחבישה נאמדת בכ- 6,000-7,000 ₪(4). עלות זאת היא ללא קשר לסיוע

הניתן במסגרת חוק הסיעוד של הביטוח הלאומי.

עלות האשפוז החודשית במוסד סיעודי במימון פרטי נע בין 8,000-20,000 ₪ (נגזר ממיקום המוסד, מספר המיטות בחדר

ומספר אנשי הצוות ביחס למספר המטופלים)(4). עלות זאת לא מסובסדת על-ידי קופת החולים (המסבסדת אשפוז

סיעודי מורכב) וללא סיוע משרד הבריאות לחסרי יכולות כלכליות(11). הערכה שכ- 4% מציבור הקשישים מאושפז

במוסד סיעודי(12).

קשיש מבקר אצל רופא משפחה כ- 16 פעמים בשנה, 8 פעמים אצל רופא מומחה ופעמיים אצל רופא שיניים(2).

86% מבני 65 שנה ומעלה מדווחים על טיפול בתרופות עם מרשם רופא(3).

כיום לפי חוק רשאית קופת החולים לגבות השתתפות עצמית על ביקור אצל רופא, תרופות ואביזרים רפואיים מחולים

כרוניים עד סכום של כ- 750 ₪ לשנה(5). קשיש שיבחר להגיע לרפואה פרטית, ברור מאליו שההוצאה תהיה יקרה יותר.

עלות ממוצעת שנתית למשק בית להוצאה לטיפול שיניים כ- 2,200 ₪(6). כחמישית מהקשישים דווחו שבשל מצבם הכלכלי לא טפלו בבעיות בראייה, בשמיעה ובשיניים.

17% מהמקרים המגיעים לחדר מיון הם של קשישים מעל גיל 65 שנה. אגרת ביקור בחדר במיון במקרה לא מוצדק היא

695 ₪(6).

פחות ממחצית (42%) מבני 65 שנה ומעלה מגדירים את מצב בריאותם "טוב" או "טוב מאד". 60% מדווחים שיש להם

בעיה בריאותית או פיזית כלשהי, הנמשכת אצלם חצי שנה או יותר ומפריעה להם בפעולות יומיומיות.

28% מבני 65 שנה ומעלה מדווחים שבביתם מועסקת עוזרת העוסקת בעבודות בית, כגון: ניקיון ובישול. 15% מבני 65

ומעלה מדווחים כי בביתם מועסקת עובדת המטפלת באחד (או יותר) מבני הבית.

שיעור הקשישים המאכלס דיורים מוגנים ובתי אבות ברמות שונות, מוערך היום בכ- 2% מצבור הקשישים(12). עלות

הדיור המוגן או בית האבות, משתנה בין אזורי הארץ השונים, מידת עצמאותו של הדייר, מספר דיירים בחדר וכד'.

קיימים מסלולים שונים החל מתשלום חודשי, פיקדון ועד רכישת יחידת דיור(8), (12). עלות חודשית ממוצעת נעה בין

8,000-20,000 ₪(12).

הוצאות שוטפות: כללי

האוכלוסיה הקשישה זכאית להנחה במיסוי, בארנונה בתחבורה ציבורית, בכניסה לגנים ואתרים, בתשלום אגרת

טלוויזיה ובמופעים(10).

כ-31% מהקשישים לא יכלו להרשות לעצמם נופש או טיול שכלל לינה מחוץ לבית מסיבה כלכלית.

כ- 19% מהקשישים משתתפים בחוגים.

קשרים עם בני משפחה

מתוך כלל בני 65 שנה ומעלה שיש להם ילדים שאינם גרים עימם בבית, 45% מקבלים מילדיהם סיוע, כגון: סידורים,

תיקונים, בישול וכד'. 17% מקבלים עזרה כלכלית מילדיהם, ו- 10% מקבלים מילדיהם עזרה בתפקוד יומיומי, כגון:

אכילה, רחצה, הלבשה וכד'.

יחד עם זאת, בקרב בני 65 ומעלה יש התומכים בילדיהם: למעלה משליש (36%) עוזרים לילדיהם מבחינה כלכלית. 44%

מהם עוזרים לילדיהם בשמירה או בטיפול בנכדים.

לשאלה "ממי תקבל תמיכה, במקרה שאתה חולה?": 82% מבני 65 שנה ומעלה דיווחו שיפנו תחילה לבן הזוג, במידה

ויש, 71% יפנו לילדיהם. גם במקרים שיזדקקו לתמיכה רגשית או לעצה, יפנו בעיקר לבת הזוג או לילדים, אך במקרה

שיזדקקו לסיוע כספי דחוף – כשליש מבני 65 ומעלה (32%) מדווחים שאין להם ממי לגייס תמיכה זו, לעומת 14% בקרב

האוכלוסייה הצעירה יותר.

שביעות רצון ובטחון אישי

באופן כללי, רוב האוכלוסייה בגילאי 65 שנה ומעלה מדווחים על שביעות רצון מהחיים (77%). אולם שיעור נמוך יחסית

מצפים כי בשנים הקרובות חייהם יהיו טובים יותר (11% לעומת 54% בקרב בני 20-64). קרוב לשני שלישים מבני 65

שנה ומעלה (64%) מרוצים ממצבם הכלכלי וזהו שיעור מרוצים גבוה יותר מאשר בקרב האוכלוסייה בגיל 20-64 (55%).

כחמישית (21%) מבני 65 שנה ומעלה מדווחים כי אינם חשים בטוחים ללכת בשעות החשכה באזור מגוריהם, ו- 14%

נוספים מעידים כי אינם יוצאים כלל מביתם בשעות החשכה. 19% מהקשישים חשים בדידות לעיתים קרובות (לעומת

7% בקרב בני 20-64) ול-14% אין למי לפנות בשעת משבר או מצוקה (לעומת 9% בקרב בני 64-20).

 

האם קיימת מודעות וידע בתחום כלכלת הזקנה?

בעת פרישה לגמלאות מצטמצמים מקורות ההכנסה מחד ומאידך גדלות ההוצאות הנדרשות לביטחון האישי,

הבריאותי, הכלכלי והחברתי. אזרח המעוניין להמשיך לשמור על רמת חייו ובהתאם גם על איכותם, חייב להכיר את

מקורות הכנסותיו וחסכונותיו כמו גם הוצאותיו השוטפות.

קיימת חשיבות לבדיקת הידע אודות כלכלת הזקנה בקרב אזרחי ישראל נועדה להבהיר את חשיבות החיסכון כבר בגיל

צעיר וזאת במקביל לחשיבות ההבנה שיכולות הממשלה מוגבלות.

חשיבות הידע נועדה לבדוק האם האזרח מודע לזכויותיו המוקנות לו לפי חוק מהרבדים הציבוריים והמגורמים השונים

בהם הוא השקיע את כספיו במהלך השנים. ניתן יהיה לבחון באילו תחומים קיים מחסור במידע בקרב הציבור. איתור

כשלים אלו יאפשר לפעול בצורה של פרסום המידע והגברת השקיפות לציבור הרחב. האמור נכון הן ביחס לגורמים

ממלכתיים והן ביחס לגורמים פרטיים.

במקביל, ניתן יהיה לבחון באילו תחומים יש מקום למעורבות נוספת של הממשלה בהרחבת רשת הבטחון החברתית

לאוכלוסיות מעוטות יכולת.

נקודה אחרת, חשובה לא פחות, מתייחסת לשמירה על ההון המשפחתי, שפירושה הנחלת ההון (ירושה) לדור הבא.

לאור האמור, מובן מדוע מצוקת הקשיש שאין ביכולתו לממן את הוצאותיו השוטפות בכלל והוצאותיו לשירותי

בריאות, מותירה אותו חסר תקווה בשנותיו האחרונות לחייו. הדבר מחייב הערכות חדשה להתמודדות עם מציאות

חדשה שבה בשל תוחלת חיים מתארכת, יתכן ומקורות המימון הממלכתי והציבורי לא יספיקו. הדבר יחייב את הפרט

להשיג מקורות מימון נוספים מחסכון אישי. במקביל, הפרט יצטרך להכיר את מבנה הוצאותיו ולהיערך בהתאם.

 

מר ירון בן-זכאי, מוסמך אוניברסיטת תל-אביב, הפקולטה לרפואה בבריאות הציבור (M.P.H.), הפקולטה

לניהול בניהול מערכות בריאות (M.H.A.), יועץ השקעות, בוגר אוניברסיטת בר-אילן בכלכלה ולוגיסטיקה

(B.A.).

כתובת דוא"ל להתקשרות: ben-zakai@013.net


 

ביבליוגרפיה

מבוא

1. Doron I., Werner P. (2008). Facts on Law and Ageing Quiz: Older people's knowledge of their

   legal rights. Ageing & Society 28, 2008, I-I6. Cambridge University Press.  

 

ההיבטים הכלכליים של הזקנה ברמת הפרט

1. בשל הגרעון האקטוארי של קרנות הפנסיה כמו גם התארכות תוחלת חיים, נקבע בשנת 2004 שגיל הפרישה יתאחר

    לגיל 67 שנים לגברים ו- 62 לנשים.

2. אתר לשכה מרכזית לסטטיסטיקה: נתוני תוחלת חיים לגיל 65 שנים: שנים 2005-2009, שנים 1985-1989.

     http://www.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=580

3. ממדי העוני והפערים החברתיים דו"ח שנתי לשנת 2009, הוצאת הביטוח הלאומי, ירושלים נובמבר 2010: 

    http://www.btl.gov.il/Publications/oni_report/Documents/oni2009.pdf

4. חוק השבות התש"י – 1950: http://www.nevo.co.il/law_html/law01/189_001.htm

5. חוק האזרחות התשי"ב – 1952: http://www.nevo.co.il/law_html/law01/011_001.htm#Seif2

6. אתר הביטוח הלאומי: שיעור קצבת זקנה: מיום 9/8/11

http://www.btl.gov.il/benefits/old_age/pages/%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99%20%D7%94%D7%A7%D7%A6%D7%91%D7%94%20%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%9D.aspx

7. גוטליב ד. (2010). מדדי העוני והפערים החברתיים לשנת 2009. המוסד לביטוח לאומי מנהל המחקר והתכנון,

    נובמבר 2010.

    http://go.ynet.co.il/pic/news/8.11.2010/oni2009.pdf

    בשנת 2009, קו העוני ליחיד היה 2,270 ₪ ליחיד ולזוג 3,360 ₪ לחודש.

    בעקבות קבלת תשלומי העברה מצטמצם השיעור מכ- 50% לכ- 20% מציבור הקשישים החיים מתחת לקו העוני.

    בה במידה למרות הקצבה, העוני בקרב ציבור זה הולך ומחמיר.

 

ההיבטים הייחודיים הכרוכים ברמת מקורות ההכנסה מעבודה בזקנה

1. http://psychology.about.com/od/aindex/g/ageism.htm: מהי תופעת הגילנות?

2. בריק י. (2005). זקנה בקו העוני, הוצאת: אשל, האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן והקיבוץ המאוחד.

3. בנק ישראל, הודעה לעיתונות, מיום 13/3/11: השפעת שינוי חוק גיל הפרישה על השתתפות האוכלוסייה המבוגרת

    בכוח העבודה.

4. אתר לשכה מרכזית לסטטיסטיקה: נתונים לרגל יום הקשיש הבין-לאומי החל ב-1 באוקטובר 2010: פורסם ביום 21

    בספטמבר 2010. מספר פרסום: 229/2010.

5. משאב – מאגר מידע ארצי לתכנון בתחום הזקנה, קשישים בישראל שנתון סטטיסטי לשנת 2007, בהוצאת אשל,

    האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל.

 

ההיבטים הייחודיים של הביטחון הסוציאלי בזיקנה

הרובד הראשון:

1. אתר הביטוח הלאומי: שיעור קצבת זקנה: מיום 9/8/11

           http://www.btl.gov.il/benefits/old_age/pages/%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99%20%D7%94%D7%A7%D7%A6%D7%91%D7%94%20%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%9D.aspx

2. פורטל השירותים והמידע הממשלתי: המדריך לקשישים ובני גיל הזהב: הורד מהאתר ביום 24/8/11:

    http://www.gov.il/FirstGov/TopNav/Situations/SPopulationsGuides/SElderly/SEPension/

3. חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד – 1994: מתוך אתר משרד הבריאות:   

    http://www.health.gov.il/hok_sorce/index.htm

4. אברבוך א., קידר נ., חורב ט. (2010). אי שוויון בבריאות והתמודדות עימו, האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד

    הבריאות.

    http://www.health.gov.il/download/pages/briut_sofi.pdf

5. חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, מימון האשפוז הסיעודי הכרוני על-ידי המתאשפז, בן/בת זוג ובנים/ות של המתאשפז,

    מיום 23/5/05.

    http://www.health.gov.il/download/forms/a2699_mk24_05.pdf

6. מרכז המידע לניצולי שואה: הורד מהאתר ביום 25/8/11:

    http://www.meidashoa.co.il/article.asp?article_id=97

7. אתר כל זכות: הורד מהאתר ביום 25/8/11:

http://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%9C%D7%99_%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94_-_%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%98_%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99_%D7%94%D7%A7%D7%A6%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA

8. שירות ייעוץ לאזרח: משרד הרווחה והשירותים החברתיים: הורד מהאתר ביום 25/8/11:

    http://shil.haifa.ac.il/shil2/jsp/general/Article.jsp?aid=381&cid=18

 

ההשלמה לרובד הראשון:

1. אתר המוסד לביטוח לאומי, תוספת השלמת הכנסה לקצבת זקנה, הורד מהאתר ביום 24/8/11: הנתונים נכונים ליום

    1/1/11:

http://www.btl.gov.il/benefits/old_age/pages/%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA%20%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%AA%20%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%94%20%D7%9C%D7%A7%D7%A6%D7%91%D7%AA%20%D7%96%D7%A7%D7%A0%D7%94.aspx

2. ברנובסקי י. כמעט כל קשיש רביעי בישראל חי בעוני, אתר ידיעות אחרונות מיום  .1.10.09

     http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3784089,00.html

3. משאב – מאגר מידע ארצי לתכנון בתחום הזקנה, קשישים בישראל שנתון סטטיסטי לשנת 2007, בהוצאת אשל,

    האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל.

 

הרובד השני:

1. אתר משרד האוצר: מושגי יסוד בפנסיה, הורד מהאתר ביום 24/8/11:

    http://ozar.mof.gov.il/hon/2001/pension/hon1a.asp

2. צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957, בתוקף מיום 1/1/08:

    http://www.moital.gov.il/NR/exeres/7CD66526-6C05-4678-B66D-561C0F290E46.htm

3. משאב – מאגר מידע ארצי לתכנון בתחום הזקנה, קשישים בישראל שנתון סטטיסטי לשנת 2007, בהוצאת אשל,

    האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל.

 

הרובד השלישי:

1. אתר אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון, הורד מהאתר ביום 24/8/11:

    http://ozar.mof.gov.il/hon/2001/gemel/sheelot.asp

2. שירותי בריאות נוספים (שב"ן), מתוך אתר משרד הבריאות:   

    http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=1&catId=305

3. משאב – מאגר מידע ארצי לתכנון בתחום הזקנה, קשישים בישראל שנתון סטטיסטי לשנת 2007, בהוצאת אשל,

    האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל.

 

ההיבטים הייחודיים הכרוכים ברמת מקורות ההוצאה בזיקנה

1. אתר לשכה מרכזית לסטטיסטיקה: נתונים לרגל יום הקשיש הבין-לאומי החל ב-1 באוקטובר 2010: פורסם ביום 21

    בספטמבר 2010. מספר פרסום: 229/2010.

2. ברג-ורמן א., ברודסקי ג'. (2004). השפעת המצוקה הכלכלית של הזקנים על תנאי חייהם, מכון ברוקדייל, מספר

    קטלוגי: דמ-04-442

3. משאב – מאגר מידע ארצי לתכנון בתחום הזקנה, קשישים בישראל שנתון סטטיסטי לשנת 2007, בהוצאת אשל,

    האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל.

4. מחיר חודשי למחלקה סיעודית: http://www.human.co.il/Default.aspx?tabid=225

5. א. תקרות השתתפות עצמית בהתאם להוראת משרד הבריאות: הורד מהאתר ביום 24/8/11:

        http://www.health.gov.il/pages/default.asp?pageid=3836&parentid=3626&catid=654&maincat=73

    ב. חוזר סמנכ"ל משרד הבריאות לפיקוח על קופות חולים ושירותי בריאות נוספים, עו"ד יואל לפשיץ, מיום

         4/10/2010, חוזר מספר 13/10.

6. שוורץ א., (2009), הכללת רפואת שיניים בסל שירותי הבריאות: ניתוח כלכלי, מרכז המחקר והמידע, המחלקה

    לפיקוח תקציבי, הכנסת.

7. אגרת חדר מיון: מתוך אתר מכבי שירותי בריאות: הורד מהאתר ביום 24/8/11:

    http://www.maccabi4u.co.il/401-he/Maccabi.aspx?TabId=403

8. סיקולר נ., דיור מוגן: באיזה מסלול לבחור?, אתר ידיעות אחרונות מיום 4/5/07.

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3395259,00.html

9. פורטל השירותים והמידע הממשלתי: תוכנית סיוע ממשרד השיכון: סיוע ברכישת דירה לזכאים: הורד מהאתר ביום

    24/8/11: http://www.gov.il/FirstGov/TopNav/Situations/SSituationsInLife/SBuyingAppartment/SBASupportBuying/

10. פורטל השירותים והמידע הממשלתי: המדריך לקשישים ובני גיל הזהב: הורד מהאתר ביום 24/8/11:

    http://www.gov.il/FirstGov/TopNav/Situations/SPopulationsGuides/SElderly/SEPension/

11. אברבוך א., קידר נ., חורב ט., (2010), אי שוויון בבריאות והתמודדות עימו, האגף לכלכלה וביטוח בריאות, משרד

      הבריאות.

      http://www.health.gov.il/download/pages/briut_sofi.pdf

12. בן שימול ש., גרץ' ס., לוי א. (2007). ענף דיור מוגן - סקירה ענפית, מעלות Standard & Poor's AFFILIATION.

      http://www.maalot.co.il/siteAdmin/Protective.pdf

 

פרטים להתקשרות עם מחבר המאמר: ben-zakai@013.net

 











 

 

 




| מייל לעורכת |

לעיון בגיליונות קודמים של חדשות משאבי אנוש
קוראים יקרים! אם אינכם מעוניינים לקבל מכתב העת משאבי אנוש חדשות משאבי אנוש לחצו כאן
לתשומת לבכם! אתם יכולים ומוזמנים לסמן את התחומים שבהם אתם מעוניינים לקבל מאיתנו דוא"ל
מבקש להסיר את שמי מרשימת התפוצה שלכם לחלוטין - לחץ כאן
תודה רבה

למדריך העסקים הקש כאן
לאתר משאבי אנוש הקש כאן

כתב העת משאבי אנוש - שנה 28
לפרטים על שירותי דיוור בטלפון רב קווי: 7748382 - 09 
HUMAN RESOURCES MAGAZINE
כתובתנו: ת.ד. 4052 רעננה 4365716
Powered by Artvision | Truppo Websites