אם אינכם רואים מייל זה כראוי לחצו כאן

 

 

מה הסיכוי שבית משפט יאכוף הוראה בחוזה העבודה האוסרת פניה של עובד לשעבר ללקוחות המעביד במשך 24 חודשים? אם השבתם, כי הסיכוי "קלוש", אז פסק הדין הבא יעניין אתכם...

העובדות

המעסיק בפרשה זו הינו הבעלים של משרד לראיית חשבון ואילו העובד – רואה חשבון אשר הועסק במשרד במשך כתשע שנים בהן ניהל הוא תחום ספציפי במשרד של טיפול בלקוחות בעלי הכנסות בינלאומיות.

מדובר בנישה ייחודית שהמעסיק החליט לפתח בשנת 2003 על רקע שינויים בחוקי המס על הכנסות בינלאומיות. המעסיק יצר קשר עם משרד רואי חשבון אמריקאי שהפנה אליו לקוחות לצורך טיפול בהם בישראל. כאמור, את העבודה בפועל ביצע העובד.

הטעם להתפטרות מהעבודה אותו הציג העובד בפני המעביד היה מעבר לעבודה כחשב בחברת היי- טק. בפועל, בתקופה שלאחר ההתפטרות, החלו פונים אל המעסיק לקוחות מאותו תחום יחודי של הכנסות בינלאומיות ומודיעים לו על העברת עניינם לטיפול על ידי העובד לשעבר.

המעסיק עתר לבית הדין לעבודה להוציא צו זמני אשר יאכוף על העובד התחייבות חוזית שנקבעה בהסכם העבודה שלו, לפיה במשך 24 חודשים מסיום עבודתו ימנע ממתן שירותים מתחרים ללקוחות המעביד.

הכרעת בית הדין

בפתח הכרעתו עמד בית הדין על השאלה בה עליו להכריע והיא - האם חרף הפרת התחייבותו החוזית של העובד, בית הדין יאכוף התחייבות זו, שכן כידוע, בית הדין אינו אוכף כל התחייבות של עובד להגבלת עיסוק, זאת משיקולים של פגיעה בזכות היסוד של חופש העיסוק ומשיקולי תקנת הציבור של הבטחת תחרות חופשית.

בית הדין הצביע על כך שההלכה היא, כי עצם קיומה של תנייה בחוזה עבודה המגבילה את העובד מלהתחרות במעביד לאחר סיום עבודתו, תיפסל כנוגדת את תקנת הציבור, אם לא נלווית לה הגנה על "אינטרס לגיטימי" של המעביד בדמות זכויות קנייניות או מעין קנייניות שלו - כגון סוד מסחרי, הכשרה והשקעה או תשלום תמורה מיוחדת.

הצדדים בפרשה – המעסיק והעובד – היו חלוקים בשאלה האם רשימת הלקוחות של המעסיק הינה סוד מסחרי.

אלא שבית הדין "עקף" למעשה ויכוח זה.

נפסק, כי קיים בסיס להוצאת צו מניעה אף ללא הוכחה לכאורה של גזל סוד מסחרי בידי העובד שכן הפסיקה מכירה בקשרים מסחריים של מעביד עם לקוחותיו כ"סוד מקצועי" אשר ראוי להגנה, אף אם אינו בגדר "סוד מסחרי".

בית הדין הפנה לפסיקה – ישנה למדי יש לומר – של בית המשפט העליון לפיה במקרה בו הוכח כי עובד עושה שימוש בידע המקצועי ובקשרים המקצועיים שרכש בתקופת עבודתו אצל מעבידו לטובת קידום עסקיו של מעביד אחר, ינתן צו מניעה.

נפסק, כי אסור לעובד לנצל לטובתו, גם לאחר סיום יחסי עובד ומעביד, "סודות עסקיים" של המעביד, כאשר אותם "סודות עסקיים" כוללים את קשריו העסקיים המעביד הקודם עם לקוחותיו.

על רקע זה נפסק, כי הגבלת העיסוק שנטל על עצמו העובד בחוזה עבודתו, בהיקפה המהותי כפי שהוגדר בחוזה, משרתת לכאורה אינטרס לגיטימי של המעסיק, שהינו הגנה על קשרי לקוחותיו וקשריו העסקיים של משרדו.

יתרה מכך – נפסק, כי אין בהכרח חשיבות לשאלה אם הלקוחות של המעסיק שעברו לעובד, עשו זאת אך ורק מיוזמתם או שמא פנייתם נעוצה בניצול שלא בתום לב של מעמדו של העובד מול הלקוחות בעודו עובד אצל המעסיק.

על פי זאת ניתן צו מניעה שיעמוד בתקפו עד להכרעה בתביעה העיקרית או במשך 24 חודשים, לפיו נאסר על העובד לטפל בלקוחות ובקשרי העסק של המעסיק והאוסר עליו לפנות אליהם.

הרהורים אחרי פסק הדין

האם היינו צופים תוצאה זו? שוב, לא בטוח! מזה שנים שבתי הדין לעבודה נותנים עדיפות ברורה לחופש העיסוק של העובד בנסיבות בהן עולות שאלות דומות. נראה שבית הדין במקרה זה בחר לאזן באופן שונה את הזכויות המתנגשות.

סע"ש (י-ם) 8197-06-13 שלמה לקס נ' יצחק ביטון, ניתן ביום 13.6.2013 על ידי מותב בראשות כב' השופט גולדברג.












 

 

 




| מייל לעורכת |

לעיון בגיליונות קודמים של חדשות משאבי אנוש
קוראים יקרים! אם אינכם מעוניינים לקבל מכתב העת משאבי אנוש חדשות משאבי אנוש לחצו כאן
לתשומת לבכם! אתם יכולים ומוזמנים לסמן את התחומים שבהם אתם מעוניינים לקבל מאיתנו דוא"ל
מבקש להסיר את שמי מרשימת התפוצה שלכם לחלוטין - לחץ כאן
תודה רבה

למדריך העסקים הקש כאן
לאתר משאבי אנוש הקש כאן

כתב העת משאבי אנוש - שנה 28
לפרטים על שירותי דיוור בטלפון רב קווי: 7748382 - 09 
HUMAN RESOURCES MAGAZINE
כתובתנו: ת.ד. 4052 רעננה 4365716
Powered by Artvision | Truppo Websites