אם אינכם רואים מייל זה כראוי לחצו כאן

 

 

 

 

-   תוצאות סקר ציפיות מעסיקים לשינויים בתעסוקה רבעון 2 2014 באדיבות MANPOWER

 

-   חברת ניקיון חויבה לשלם לעובדת זכויות בגין העסקה אצל מעסיקים קודמים מאת: עו”ד הילה פורת

 

-   עובד שאינו יהודי - תשלום ימי חג מאת: עו"ד הילה פורת

 

-   סקירת חקיקה ופסיקה - מרץ 2014  - לפידור, עו"ד ונוטריון

 

 

-   עוצמה – הכוח שמניע ארגונים מאמר מאת: ד”ר פנחס יחזקאלי

 

 

 

 

 

 

http://www.manpower.co.il/

 

 

 

בית הדין קבע כי אחריות המעסיק לתשלומים לקופת גמל, בגין תקופות עבודה אצל מעסיק קודם, נקבעה מפורשות בחוק הגנת השכר בצד האחריות לתשלום שכר עבודה.

 

 

בס”ע 20660-09-12 ולנטינה ז’קובסקי נ’ ש.מ.ע. אלמוג בע”מ (בפני כב’ הרשמת ח’ גרשון-יזרעאלי, ניתן ביום 9.12.2013), נדונה תביעתה של עובדת ניקיון (להלן - ולנטינה), אשר הועסקה ברציפות באותה עבודה במכון כושר, תחת שבעה מעסיקים שונים. בית הדין האזורי לעבודה דן בשאלה האם מעסיקתה האחרונה של העובדת, חברה המספקת שירותי ניקיון (להלן – חברת אלמוג), חבה בתשלום זכויותיה של העובדת מתקופות עבודתה אצל מעסיקים קודמים במכון הכושר.

בית הדין קבע כי מטרת סעיף 30 לחוק הגנת השכר, תשי”ח-1958 (להלן - החוק) הינה להבטיח את זכויותיו של העובד, אם התחלפו מעסיקיו, ולמנוע מצב של חילופי מעבידים, שיותיר את העובד כעומד בפני שוקת שבורה. בית הדין קבע כי כך במיוחד בענייננו, לאור העובדה שולנטינה הועברה “מיד ליד” בין חברות שונות, בעלות שמות דומים בחלקן, ואשר חלקן שוכנות בכתובת זהה.

בית הדין קבע, כי היה על חברת אלמוג לבדוק בעת קליטתה של ולנטינה האם זכויותיה שולמו לה על ידי המעסיק הקודם. משלא עשתה כן, יש יסוד לתביעה לחיובה בתשלום זכויותיה של ולנטינה בגין תקופת ההעסקה הקודמת באותו מקום עבודה. בנוסף, חברת אלמוג לא מילאה אחר הדרישות שהיה בהן כדי לפטור אותה מלשאת בהתחייבויות מעסיקים קודמים, בהתאם לסעיף 30 לחוק (פרסום דרישה להגשת תביעות במפעל ובעיתונות).

בית הדין קבע כי אחריות המעסיק לתשלומים לקופת גמל, בגין תקופות עבודה אצל מעסיק קודם, נקבעה מפורשות בחוק הגנת השכר בצד האחריות לתשלום שכר עבודה. לפיכך, מוטלת על חברת אלמוג האחריות לתשלום פיצוי חלף הפרשות לפנסיה בגין כל תקופת העבודה, ככל שלא הופרשו בפועל.

בית הדין קבע כי תמורה בגין עבודה בשעות נוספות, הינה שכר עבודה לכל דבר ועניין. כמו כן, בית הדין קבע כי בהתאם לסעיף 1 לחוק, הוא סעיף ההגדרות, המונח “שכר עבודה” כולל גם תשלומים בעד חגים. משכך, נכללים שני רכיבים אלה בגדר אחריותה של חברת אלמוג, בהתאם לסעיף 30 לחוק.

תביעתה של ולנטינה התקבלה באופן חלקי וחברת אלמוג חוייבה לשלם לה פיצוי חלף הפרשות לפנסיה, השבת ניכויים משכרה, תמורה בגין עבודה בשעות נוספות ושכר טרחת עו”ד.

 

* המאמר לקוח מתוך המהדורה החדשה של הספר “דיני עבודה המדריך המלא” (מאת הילה פורת, עו”ד). המהדורה החדשה כוללת התייחסות מפורטת לחידושים בתחום דיני העבודה (כולל החוק החדש להגברת האכיפה). הספר ערוך לפי נושאים (כולל תוכן עניינים מפורט) ומהווה כלי עבודה מעשי ומקצועי לעוסקים בתחום דיני העבודה והשכר. עו”ד הילה פורת, מנהלת ובעלת משרד עורכי דין הילה פורת המתמחה במתן שירותים משפטיים מגוונים למעסיקים בתחום דיני העבודה, מנהלת הפורטל “עולם העבודה” ומחברת הספר הנוסף: “הסכמים, מסמכים וטפסים בדיני עבודה” ו- “המדריך המלא והמעשי להליך פיטורים”.

 

 

 

 

ג’מאל הינו עובד חודשי במרפאת שיניים שאינו עובד בימי חג של יהודים ובימי חג של מוסלמים (דתו). האם זכאי ג’מאל לתמורה בגין ימי החג - של היהודים ושל המוסלמים גם יחד?

 

תשובה

הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי”א-1951, החלות על המנוחה השבועית יחולו, לגבי יהודי - על מועדי ישראל; לגבי מי שאינו יהודי - על מועדי ישראל או על חגי דתו, הכל לפי המקובל עליו.

בדב”ע לד/3-49 יצחק אהרונוב נ. עבד אל-קאדר וותד (פד”ע ה/472), התייחס בית הדין לעבודה לימי החג המוסלמים, כימי חג להם זכאי העובד מכוח חוק, ואילו לחגי ישראל נקבע, כי אין לראותם כחופשה שנתית, כיוון שמנוחה זו כפויה על העובד ללא כל קשר לחופשה השנתית, שהוא זכאי לה על פי חוק. אך בית הדין לא התייחס לשאלת זכאות העובד לתשלום בעבור ימי חג אלה.

הפרשנות המקובלת היא כי העובד אינו זכאי לכפל תשלום. כלומר, נראה כי המעביד אינו חייב לשלם לעובד מוסלמי גם עבור ימי חג יהודים וגם עבור ימי חג מוסלמים.

עצם מתן הזכות לעובד לא יהודי לבחור כימי מנוחה את חגי עדתו, היא זכות בפני עצמה, גם אם אין תשלום בצידה. לפיכך, נראה כי תתכן פרשנות לפיה על המעביד להגיע להסכם עם עובד לא יהודי לפיו, אם אותו עובד בחר להעדר ולקבל תשלום בגין חגי דתו, הרי שימי חגי ישראל (בהם מקום העבודה סגור) יזקפו לעובד על חשבון ימי החופשה השנתית המגיעים לו (בתנאי חוק חופשה שנתית).

 

 

 

 

מינוי מנכ”ל במועצה מקומית ובמועצה אזורית - תוקן סעיף 139 בצו המועצות המקומיות(א) וסעיף 57 בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)

 

ונקבע שבמועצה שאין לה מזכיר, ראש המועצה יוכל למנות מנכ”ל, כתפקיד אמון אישי, כאשר על המינוי וסיום העסקה יחולו אותם הכללים שנקבעו לגבי מנכ”לים בעיריות (צו המועצות המקומיות (א) (תיקון), התשע”ד – 2014, צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) (תיקון), התשע”ד – 2014; י.פ. 7355 מה- 19.3.14).

 

צו הרחבה בענף הניקיון – פורסם צו הרחבה בענף הניקיון הקובע, בין היתר, כי השכר של עובד ניקיון יעמוד על 24.98 ₪ לשעה ושל אחראי ניקיון על 26.09 ₪ לשעה, קבלת תוספת וותק, חובת הפרשה לקרן פנסיה, קרן השתלמות, דמי הבראה סבסוד ארוחות, שי לחג ועוד (י.פ. 6759 מה- 19.2.14).

 

 

  

 

 

 

תהליכי הערכת עובדים נמצאים כיום על סדר היום של לא מעט מנהלי משאבי אנוש. מטרת התהליך היא שכל עובד בארגון ידע מה מצופה ממנו בשנה הקרובה ויקבל משוב על ביצועיו בהקשר לציפייה הזו. ציפיות ברורות ומשוב אפקטיבי תורמים לביצועי העובד ובכך לביצועי הארגון.

התהליך מורכב משני חלקים עיקריים: מדידת העמידה ביעדים עסקיים שהוגדרו וניהול היכולות הנדרשות מהעובד בכדי להשיג את היעדים האלה.

 

הערכת ביצועים מול יעדים:

בכל ארגון מתקיים תהליך שנתי של בניית “תכנית עבודה” שבו הארגון בכללו (מול הדירקטוריון אם זו חברה ציבורית) מגדיר את היעדים המתוכננים לשנה הקרובה וכל יחידה בארגון מגדירה את היעדים שהיא תשיג במסגרת תרומתה לארגון.

 

 

 

 

 

 

מבוא

דו”ח השכר במגזר הציבורי הציף כמידי שנה את פערי השכר בשירות המדינה. על פיו, הסתכם למשל שכרם הממוצע של עובדי ההוראה רק ב- 11.5 אלפי שקלים, בעוד זה של עובדי הנמלים עומד על 27.9 אלפי שקלים. המספרים הללו הניבו שלל תגובות כמו: “ריח רע במיוחד נודף מהנתונים השערורייתיים...” (ליטל, 2013) או “משהו מקולקל במערכת השכר בישראל” (ארלוזרוב, 2013).

“מדיף ריח רע” ו”מקולקל” מבחינת ההוגנות והטעם הטוב, ללא ספק, אך לא מבחינה מערכתית.

מערכת השכר היא מערכת מורכבת לכל דבר והיא כפופה לתכונות המאפיינות אותה (רזי ויחזקאלי, 2007). חלוקת העוצמה בין מרכיבי המערכת קובעת את התנהגותה. גם את זו של מערכת השכר. עובדי הנמל מרוויחים יותר כי הם יכולים. משמע, כי יש להם את העוצמה המספקת להשיג זאת. המורים – לא!

הפוסט הזה מוקדש להכרת העוצמה הארגונית, ומאפייניה.

 

 

המעשייה ‘היפיפייה הנרדמת’ מספרת על נסיכה שכשהייתה תינוקת קוללה קללת מוות על ידי פיה רעה שכעסה על כך שלא הוזמנה לחגיגת הולדתה. הקללה ניבאה כי במלאות חמש עשרה שנים לנסיכה, היא תידקר באצבעה מכישור גלגל הטוויה ותמות. קללתה של הפיה הרעה ניתנה בטרם הפיה השתים-עשרה בירכה את ברכתה ולכן זו הצליחה להמתיק את הקללה למאה שנות שינה בלבד. חרד וחושש לשלום בתו, ציווה המלך להשמיד כל דבר חד או דוקר בממלכה. השנים עברו להן עד שיום אחד בהגיע הנסיכה לגיל חמש-עשרה, כשהמלך והמלכה נעדרו מהארמון, שוטטה הנסיכה לבדה ברחבי הארמון וגילתה לפתע חדר נסתר, וכשפתחה את הדלת ראתה אישה מסתורית וזקנה יושבת וטווה. כשהנסיכה הושיטה את ידה לגעת בכישור, היא מיד נדקרה ונרדמה וכך גם הארמון שסביבו צמחה גדר קוצים בלתי חדירה שהסתירה ואטמה אותו מהעולם החיצון. הנסיכים הרבים שניסו במשך השנים לחדור אל הארמון, מתו בייסורים על הקוצים. עד שלאחר מאה שנה, הגיע נסיך מממלכה אחרת, שהצליח בנחישות ואומץ לחדור את גדר הקוצים, למצוא את הנסיכה ולהעירה בנשיקה. אז גם הארמון על כל יושביו חזרו לחיים, והנסיך והנסיכה נישאו (1). בקריאה ארגונית של המעשייה ניגע במקומות הרדומים שבסביבת העבודה שלנו, בהגנת היתר ובשתלטנות הכרוכה בהזדהות ארגונית, ואזכיר את מופעיו השונים של המוות בארגונים.

 

 

 

 

 

 

"IF YOU DON’T LIKE SOMETHING CHANGE IT,

IF YOU CAN’T CHANGE IT,

CHANGE THE WAY YOU THINK ABOUT IT".

Mary engelbreit

 

 











 

 

 




| מייל לעורכת |

לעיון בגיליונות קודמים של חדשות משאבי אנוש
קוראים יקרים! אם אינכם מעוניינים לקבל מכתב העת משאבי אנוש חדשות משאבי אנוש לחצו כאן
לתשומת לבכם! אתם יכולים ומוזמנים לסמן את התחומים שבהם אתם מעוניינים לקבל מאיתנו דוא"ל
מבקש להסיר את שמי מרשימת התפוצה שלכם לחלוטין - לחץ כאן
תודה רבה

למדריך העסקים הקש כאן
לאתר משאבי אנוש הקש כאן

כתב העת משאבי אנוש - שנה 28
לפרטים על שירותי דיוור בטלפון רב קווי: 7748382 - 09 
HUMAN RESOURCES MAGAZINE
כתובתנו: ת.ד. 4052 רעננה 4365716
Powered by Artvision | Truppo Websites