אם אינכם רואים מייל זה כראוי לחצו כאן

 

 

מה בגיליון

 

- נרתמים ותורמים לטובת חיילי צבא הגנה לישראל

 

- מהסכם קיבוצי לתשלום שכרם של עובדים שנעדרו מעבודתם בעקבות מבצע “ צוק איתן”  מאת: עו”ד מיכל פינברג – דורון שותפה במשרד עו”ד נ. פינברג

 

- מעסיק - ולא מעביד, “יחסי עבודה ולא יחסי עובד מעביד“ מאת: נחום פינברג עו”ד

 

- צד לא יכול להגדיר חד צדדית את פעולתו של האחר מאת: עו”ד הילה פורת

 

- התפטרות לרגל גיוס לשירות סדיר מאת: עו”ד הילה פורת

 

- הודעה על מתן היתר כללי להעבדה בענף השמירה בשעות נוספות (הוראת שעה) מאת: עו”ד הילה פורת

 

 

 

נרתמים ותורמים לטובת

חיילי צבא הגנה לישראל

 

כל הכבוד ל DHL על היוזמה הטובה ולחברות הנוספות שכבר הצטרפו...

נשמח להמשיך לעדכן אתכם בעשייה היפה הזאת. שילחו אלינו....

 

 

HDL אקספרס במבצע

אספקה ללוחמי “צוק איתן”

 

 

במהלך הימים האחרונים אספה DHL אקספרס למעלה מ 3 טון של ציוד לרווחת לוחמי מבצע “צוק איתן” והעבירה אותו ישירות ל- 8 גדודי צה”ל בשירות סדיר ומילואים הלוחמים בחזיתות השונות.

מבצע ההתרמה יצא לפועל בעקבות שיתוף פעולה בין עובדי החברה ללקוחות האסטרטגיים שנרתמו בצורה מהירה וחסרת תקדים למהלך. במסגרת הפרויקט נאספו מוצרי צריכה וטואלטיקה , ביגוד , שקי שינה, חטיפים ומוצרים נוספים לרווחת הלוחמים.

הציוד הועבר ישירות לגדודים ע”י בלדרי החברה בשיתוף עובדים המגויסים בצו- 8 אשר ביצעו את התיאום מול רשויות צבא ההגנה לישראל.

בין הלקוחות שקראו לעובדיהם לסייע ולהירתם ניתן למצוא את: טבע ישראל, Vishay Israel ו- Vishay Precision Group.

עינת וולף, סמנכ”ל משאבי האנוש של DHL אקספרס בישראל מסרה:: מאוד מרגש לראות את ההירתמות ואת חיוכי הלוחמים מהשטח. אין ספק כי בתקופה כזאת כולנו מחפשים כיצד ניתן לתמוך ולסייע, וזה רק מתבקש שאנו נמצא את הדרך להגיע – לכל יעד ולאפשר לעובדים וללקוחות היקרים- לתרום.

אני חושבת שהעוצמה הגדולה של המהלך היא העובדה שהרצון האז לסייע ולתמוך באה מהשטח, מהעובדים ומהלקוחות שלנו והניעה אותנו לפעולה.

DHL אקספרס, היא החברה הגדולה בעולם במתן שירות של משלוחי אקספרס, הובלת מטענים, אחסון והפצה, פתרונות לשרשרת האספקה ושירותי דואר בינלאומי ב- 220 מדינות ואזורים – הכול תחת קורת גג אחת. . חברת DHLישראל מתמחה בתחום משלוחי האקספרס ומעסיקה כ 420 עובדים. משנת 2012 החברה מובילה את שוק הבלדרות בישראל ולה נתח השוק הגבוה ביותר.

 

 

 

 

הסכם קיבוצי לתשלום שכרם של עובדים שנעדרו

מעבודתם בעקבות מבצע “צוק איתן”

מאת: עו”ד מיכל פינברג-דורון, שותפה במשרד עו”ד נ. פינברג

 

ביום 23.7.2014 חתמו המדינה, נשיאות הארגונים העסקיים וההסתדרות על הסכם קיבוצי המסדיר תשלום שכר לעובדים שנעדרו מהעבודה בשל המצב הבטחוני ולאור “החלטה בדבר סגירת מוסדות חינוך”, וזאת ב”אזור” כפי שיוגדר בתקנות.

ההסכם הקיבוצי טרם נכנס לתוקף והוא מותנה בהתקנת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים אשר יותקנו על ידי שר האוצר, ובתנאי שתתקבל החלטת ממשלה שתאפשר פיצוי בשל “נזק עקיף” כהגדרתו בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ”א - 1961.

 

תקופת ההסכם:

מיום 8.7.2014 ועד ליום 31.8.2014 או עד למועד סיום מבצע צוק איתן, לפי החלטת הגורמים המוסמכים, לפי המוקדם מביניהם, ובלבד שהתקבלה “החלטה על סגירת מוסדות חינוך” בתקופה זו.

 

תחולת ההסכם:

על עובדים המועסקים בשירות המדינה וכן על העובדים המועסקים אצל מעסיקים החברים בארגוני מעסיקים שהינם חברים בלשכת התאום של הארגונים הכלכליים.

“החלטה בדבר סגירת מוסדות חינוך” מחולקת בהסכם הקיבוצי לשתי תקופות: האחת, “החלטה של פיקוד העורף בדבר סגירת מוסדות חינוך באזור - בתקופה מיום 8.7.2014 ועד ליום 31.8.2014; והשנייה, החלטה של רשות מקומית בדבר סגירת מוסדות חינוך באזור” - בתקופה שמיום 8.7.2014 ועד ליום 27.7.2014.

בתקופה שעד ליום 27.7.2014 יקבלו העובדים פיצוי בשל היעדרותם מהעבודה אם המוסד החינוכי נסגר הן עקב החלטה של רשות מקומית והן עקב החלטת פיקוד העורף. לעומת זאת, בתקופה שמתחילה ביום 28.7.2014 יוענק הפיצוי רק אם מוסדות חינוך נסגרו בעקבות החלטת פיקוד העורף (ולא בגין מוסדות חינוך שנסגרו בהחלטת הרשות המקומית).

על פי ההסכם הקיבוצי, המעסיקים ישלמו לעובדים את מלוא שכרם, לרבות תנאים סוציאליים, בשל היעדרות העובד מעבודתו בכל הימים בתקופת ההסכם וזאת אם מתקיימים לגבי העובד אחד התנאים המפורטים להלן:

1. העובד מועסק במוסד חינוך באזור והוא נעדר מעבודתו עקב ההחלטה בדבר סגירת מוסדות חינוך.

2. העובד נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו (ילד עד גיל 14), הנמצא עמו, עקב ההחלטה בדבר סגירת מוסדות חינוך. תשלום השכר יבוצע בתנאי שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית (או שהוא הורה יחיד), או שבן הזוג של העובד לא נעדר מהעבודה לצורך השגחה על הילד.

3. העובד אינו זכאי לתשלום שכר בגין העדרותו אם הייתה במקום העבודה של העובד (או של בן הזוג) בעת ההיעדרות, מסגרת נאותה להשגחה על הילד.

4. העובד נעדר מעבודתו בהתאם להוראות פיקוד העורף.

5. העובד הינו אדם בעל מוגבלות כמשמעותה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, בתנאי שמוגבלותו ידועה למעסיק (או שהמציא למעסיק תיעוד רפואי כאמור) וכי מוגבלותו מונעת ממנו להגיע/לשהות במקום העבודה משום שאינו יכול לעמוד בהנחיות פיקוד העורף.

השכר שישולם יהיה “שכר העבודה היומי” כקבוע בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל”ג - 1973. השכר הינו שכר רגיל ברוטו, ללא תוספות (כגון, שעות נוספות בפועל, תוספת משמרות, כוננויות, תשלומים חד פעמיים, מתנות לחגים, פרמיות לא קבועות, תשלומים שנתיים, החזרי הוצאות וגילום מס בגינם וכיוב’), אך כולל הפרשות סוציאליות.

לגבי עובדים המועסקים בשירות המדינה- ה”שכר” ייקבע בהתאם לחוזר שיפורסם על ידי הממונה על השכר באוצר.

“מעסיק” לצורך תשלום השכר - כולל גם מעסיק שהינו קבלן כח אדם או קבלן שירותים, בהתאם למקום עבודתם בפועל של עובדיו.

ככל ששולמו לעובדים מקדמות על חשבון משכורת חודש יולי 2014 - תהווה המקדמה שכר עבודה תמורת הימים בהם נעדר העובד בתקופת ההסכם.

ככל שהעובד ניצל ימי חופשה ממכסת ימי חופשתו, יהוו דמי החופשה את תמורת הימים בהם נעדר העובד, וימי החופשה שנוצלו יוחזרו למכסת ימי החופשה העומדת לזכות העובד.

לגבי עובד שעבד בחלק מיום העבודה - ישולם החלק היחסי של השכר, ובלבד שמס’ השעות בהן לא עבד העובד גבוה משעה אחת. אם החסיר העובד רק שעת עבודה אחת, הוא לא יהיה זכאי לתשלום מכח ההסכם.

שכרם של העובדים ישולם ישירות על ידי המעסיקים, שיוכלו לתבוע פיצויים מהמדינה, באמצעות מסלול ייעודי שיוסדר להגשת תביעותיהם של המעסיקים בגין תשלום שכר לעובדיהם כאמור.

הסכם זה הינו ברוח ההסכמים הקודמים שנחתמו בין המדינה לבין לשכת התאום של הארגונים כלכליים וההסתדרות הן במבצע “עופרת יצוקה” והן במבצע “עמוד ענן”, אשר הסדירו גם הם תשלום שכר העובדים שנעדרו מעבודה עקב הנחיה של פיקוד העורף, ישירות על ידי המעסיקים, והמעסיקים קיבלו החזר על תשלום זה מהמדינה.

 

האמור בחוזר זה אינו מחליף ייעוץ משפטי קונקרטי.

 

 

 

“מעסיק” – ולא מעביד,

“יחסי עבודה” ולא “יחסי עובד-מעביד”

מאת: עו”ד נחום פינברג, שותף במשרד עו”ד נ. פינברג

הרינו להביא לידיעתכם כי ביום 7.7.2014 התקבל בכנסת חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה), התשע”ד-2014 (להלן: “החוק”), לפיו ב-45 חוקים יוחלף המונח “מעביד” במונח “מעסיק” והמונח “יחסי עובד-מעביד” במונח “יחסי עבודה”.

אנו ממליצים, איפוא, להיצמד לרוח המחוקק, ומכאן ולהבא: להשתמש במונח מעסיק במקום המונח “מעביד”, ובמונח יחסי עבודה במקום המונח יחסי עובד-מעביד.

 

 

 

צד לא יכול להגדיר חד צדדית את פעולתו של האחר

מאת: הילה פורת עו”ד*

 

מעסיקה של יהודית נקלע לעומס רב בעבודה ודרש מעובדיו לעבוד בשעות נוספות למשך תקופה בלתי מוגבלת. יהודית, שהינה אם חד הורית, הודיעה למעסיקה כי אינה יכולה לעבוד את אותן שעות נוספות, במיוחד לאור העובדה שמדובר בתקופה בלתי מוגבלת בזמן, והיא מבקשת להמשיך לעבוד בהיקף משרה מלאה כרגיל.

מעסיקה של יהודית הודיע לה באופן חד משמעי שאם לא תישאר לעבוד באותו יום לפחות 3 שעות נוספות יראה אותה כמתפטרת מעבודתה, על כל המשתמע מכך.

יהודית נאלצה מסיבותיה האישיות לעזוב את העבודה ב-17:00 ולא להישאר ל-3 שעות נוספות. האם אכן תיחשב היא כמי שהתפטרה מעבודתה?

 

תשובה

בדב”ע ל/6-3 שמואלי ואח’ - שרייר, נדון מקרה בו הודיע מעביד לעובדת כי אם לא תגיע לעבודה בזמן מסוים יחשב הדבר להתפטרות מצדה. בית הדין פסק כי הן פיטורים והן התפטרות הם סיום חד צדדי של יחסי עובד ומעביד.

שני האקטים הם פעולות סובייקטיביות שתנאי להן הוא מתן ביטוי שלא משתמע לשתי פנים לכוונה להביא את יחסי העובד והמעביד לידי גמר.

צד אחד ליחסי העבודה לא יוכל לכפות כוונה על הצד השני. מילים כגון “אם תנהג כך ולא אחרת - אראה בך מתפטר” או “אם לא יובטחו לי תנאי עבודה אלה ואלה - אראה את עצמי כמפוטר” אין בהן כלל וכלל כדי להעיד על כוונתו של הצד השני להביא את היחסים בין הצדדים לידי גמר.

בס”ע 31086-05-11 מוחמד עותמאן מוחמד נ’ גל גדרה בניה והנדסה (2004 ע.ג) בע”מ, נקבע כי היסוד הן של פיטורים והן של התפטרות הוא שהצד הפועל נתן ביטוי שאינו משתמע לשתי פנים לכוונתו להביא את יחסי העובד והמעביד הקיימים בין השניים, לידי גמר. הדיבור או ההתנהגות המביא את היחסים לידי סיום חייב להיות חד משמעי. מעשיו של המפטר קובעים אם הוא פיטר, ומעשיו של המתפטר קובעים אם הוא התפטר. כשבאים לפסוק בשאלה מי הביא את היחסים לידי גמר, יש לתת את הדעת למכלול העובדות הרלוונטיות ומהן להסיק את המסקנה. יש לבחון, בין היתר, למי מהצדדים היתה מוטיבציה להביא לניתוקם של יחסי העבודה.

לפיכך, יהודית לא תיחשב כמי שהתפטרה מעבודתה.

 

 

 

התפטרות לרגל גיוס לשירות סדיר

מאת: הילה פורת עו”ד*

 

חגי עומד להתגייס לצה”ל בעוד 4 חודשים. במהלך שנות לימודיו בתיכון, עבד כמלצר במסעדה. עתה, בעקבות הגיוס המתקרב, יאלץ חגי להתפטר מעבודתו. האם חגי זכאי לפיצויי פיטורים?

 

תשובה

סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ”ג-1963, מונה סוגים של התפטרויות שדינן כפיטורים, לעניין פיצויי פיטורים.

בהקשר להתפטרות סמוך לגיוס לשירות סדיר / שירות לאומי / שירות אזרחי / שירות למטרה ציבורית או לאומית, ובשל כך, קובע סעיף 11(ג) לחוק פיצויי פיטורים כי יראו את התפטרות העובד לעניין חוק זה כפיטורים, אם:

1. הוא התגייס לשירות סדיר כמשמעותו בסעיף 1 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש”ט-1949.

2. הוא התנדב לשרת בשירות לאומי כמשמעותו בפסקה 3(ב) להגדרה “ילד” שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ”ה-1995, ובלבד ששירת בשירות לאומי שישה חודשים לפחות.

3. הוא החל לשרת בשירות אזרחי כהגדרתו בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס”ב-2002, ובלבד ששירת בשירות אזרחי שישה חודשים לפחות, ובלי לגרוע מהוראות החוק האמור לעניין העיסוק.

4. הוא התנדב לשרת בשירות למטרה ציבורית או לאומית כאמור בפסקה (4) להגדרה “ילד” האמורה בפסקה (2) לעיל, ועקב כך נדחה שירותו הסדיר לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ”ו-1986, ובלבד ששירת בשירות בהתנדבות כאמור שישה חודשים לפחות.

נראה אם כן כי חגי יהיה זכאי לפיצויי פיטורים על פי תנאי חוק פיצויי פיטורים.

 

 

 

הודעה על מתן היתר כללי להעבדה בענף השמירה

בשעות נוספות (הוראת שעה)

מאת: הילה פורת עו”ד*

 

ביום 14/7/14 פורסמה הודעה על מתן היתר כללי להעבדה בענף השמירה בשעות נוספות (הוראת שעה), לפיה ניתן היתר כללי להעבדת מאבטחים בענף השמירה - מיום 14/7/14 עד ליום שבו תפוג ההכרזה על מצב מיוחד בעורף (שניתנה ביום 8/7/2014), הארכתה או חידושה, כמפורט בהוראות ההיתר.

 

להלן הוראות ההיתר:

1. היתר להעבדה בשעות נוספות

א. על אף האמור בסעיף 3 להיתר כללי להעבדה בשמירה במנוחה השבועית ובשעות נוספות בתקופת תוקפו של היתר זה ניתן להעביד עובד בשמירה עד 14 שעות עבודה ביום כולל שעות נוספות ובלבד שהעובד הביע את הסכמתו לכך.

ב. לא יועסק עובד בשמירה לפי היתר זה מעל ל40 שעות נוספות בשבוע.

2. תחולה

היתר זה יחול לגבי עובד בשמירה המועסק לא יותר משישה ימים בשבוע עבודה.

3. תוקף

תוקפו של היתר זה מיום פרסומו עד ליום שבו תפוג ההכרזה על מצב מיוחד בעורף שניתנה ביום י’ בתמוז התשע”ד (8 ביולי 2014), הארכתה או חידושה.

 

 

Volunteers are the only human beings on the face of the earth who reflect this nation’s compassion, unselfish caring, patience, and just plain loving one another.

Erma Bombeck

 











 

 

 




| מייל לעורכת |

לעיון בגיליונות קודמים של חדשות משאבי אנוש
קוראים יקרים! אם אינכם מעוניינים לקבל מכתב העת משאבי אנוש חדשות משאבי אנוש לחצו כאן
לתשומת לבכם! אתם יכולים ומוזמנים לסמן את התחומים שבהם אתם מעוניינים לקבל מאיתנו דוא"ל
מבקש להסיר את שמי מרשימת התפוצה שלכם לחלוטין - לחץ כאן
תודה רבה

למדריך העסקים הקש כאן
לאתר משאבי אנוש הקש כאן

כתב העת משאבי אנוש - שנה 28
לפרטים על שירותי דיוור בטלפון רב קווי: 7748382 - 09 
HUMAN RESOURCES MAGAZINE
כתובתנו: ת.ד. 4052 רעננה 4365716
Powered by Artvision | Truppo Websites