אם אינכם רואים מייל זה כראוי לחצו כאן

 

לחץ בעבודה לא בריא לנו?בואו נחשוב על זה שוב

מאת: ענבל ונגר

** הכותבת הינה הבעלים של המרכז לניהול לחץ, יועצת ארגונית, מוסמכת בניהול לחץ מטעם המרכז לניהול לחץ בלונדון. www.managingstress.co.il,


במשך שנים רבות אמרתי לאנשים בתהליכי ייעוץ אישיים (רובם מנהלים) שהלחץ לא טוב לבריאותם, ו"שהם חייבים להוריד לחץ". תוך כדי עבודתי כיועצת נוכחתי שוב ושוב שלחץ הוא הנושא השכיח ביותר שאנשים מביאים לתהליכי ייעוץ, בעיקר אלה הנמצאים בתפקידים ניהוליים. גם כמנחה קיבלתי פניות רבות להעביר סדנאות "ניהול זמן", כי אנשים בלחץ....

 

אז מה הסיפור עם הלחץ? למה אנחנו לחוצים כל כך? ולמה אנחנו משוכנעים שזה לא טוב לנו לבריאות?

עם השאלות האלה, והעיסוק החוזר ונשנה בלחץ בתהליכי ייעוץ, יצאתי לחקור את הנושא, ומצאתי תגליות חדשות ומפתיעות במחקר בתחום הרפואי, הפסיכולוגי והתעסוקתי, ובפרקטיקה בארה"ב ובאנגליה.

 

מה אנחנו יודעים על לחץ בעבודה?

לחץ בעבודה הינו אחד מהגורמים העיקריים לשביעות רצון נמוכה בקרב העובדים, מוטיבציה ופרודוקטיביות נמוכות, היעדרויות, פגיעה בבריאות הפיזית והנפשית, אקלים ארגוני עכור ועוד. בין הגורמים לתחושת לחץ בעבודה אפשר למצוא היבטים כגון אופי המשימות, עומס בעבודה, סגנון הניהול של המנהלים, שינויים ארגוניים, יחסים בינאישיים, אקלים ארגוני, אופי התפקיד שמבצע העובד, קושי בניהול הקריירה, חוסר איזון בין הבית לעבודה, וגורמים סביבתיים. כמובן שגם מאפייני העובד עצמו, אישיותו והאופן בו הוא תופס את עבודתו ואת הלחץ, מצבו המשפחתי ומאפיינים נוספים, משפיעים על המידה בה הוא יחווה לחץ בעבודה.

 

בואו נסתכל על מספר נתונים מעניינים:

במחקר שבוצע על ידי המכון האמריקאי ללחץ עלו מספר ממצאים:

-          40% מהעובדים שהשתתפו במחקר דיווחו שעבודתם מאוד לחוצה או לחוצה באופן קיצוני.

-          80% מהנשאלים דיווחו שהם מרגישים לחוצים בעבודתם.

-          75% מהנשאלים סבורים שכיום יש יותר לחץ בעבודה ממה שהיה לפני דור.

-          50% ציינו שהם צריכים עזרה כדי ללמוד איך לנהל לחץ ו-42% חושבים שעמיתיהם גם צריכים עזרה כזו.

המכון מציין שהשלכות לחץ בעבודה עולות לתעשייה האמריקאית כ-300 מיליארד דולר בשנה.

על פי נתוני המנהל האנגלי לבריאות ובטיחות:

-          40% ממקרי המחלות הקשורות לעבודה בשנים 2011-2012 היה בעקבות לחץ.

-          הבריטים הפסידו 10.4 מיליון ימי עבודה בשנים 2011-2012, בגלל היבטים הקשורים ללחץ בעבודה.

-          בממוצע, עובד שדיווח על לחץ גבוה בעבודה, לקח 24 ימי מחלה בשנה.

המוסד לבטיחות בעבודה האוסטרלי פרסם שב-2013 לחץ מנטלי עלה לעסקים יותר מ-10 מיליון דולר אוסטרלי. ההיעדרויות, הפגיעה בפרודוקטיביות והמוטיבציה הנמוכה, גורמים כאמור לארגונים עלויות כספיות עצומות.

 

ומה קורה בישראל?

לפי נתוני ה-OECD  לשנת 2011, ישראל משתייכת לשלוש מדינות הארגון שבהן שיעור האנשים שעובדים יותר מ-50 שעות בשבוע הוא הגבוה ביותר (23% מהישראלים עובדים כך). לאור זאת, סביר שהישראלים גם הם בין הסובלים מיתר לחץ בעבודה, וכי הארגונים הישראלים משלמים גם הם מחיר יקר בגין ההשלכות של לחץ זה.

המנהלים והעובדים בישראל חווים לחץ רב בעבודה, והשפעתו נרחבת הן ברמת האנשים והן ברמת הארגון. נושא הלחץ בעבודה נחקר רבות גם בישראל, אך עדיין לא נאמד היקף הנזק הכלכלי הנגרם כתוצאה ממנו.

בשלב הזה, אין ספק, אנחנו הישראלים - בלחץ! ולפי הנתונים שציינתי למעלה, ברור לנו שצריך למצוא פתרונות ולדעת לנהל את הלחץ הזה.

 

ממצאים מפתיעים בחקר הלחץ מובילים לגישה חדשה

כפי שכתבתי קודם, יצאתי לחקור את הנושא וגיליתי ממצאים חדשים ומפתיעים בחקר הלחץ בתחום הרפואי והפסיכולוגי.

לדוגמה, במחקר שנעשה בארה"ב באוניברסיטת וויסקונסין-מדיסון, החוקרים ביקשו מכ-29,000 אנשים, לדרג את מידת הלחץ שהם חוו בשנה האחרונה, וכן את המידה בה הם מאמינים שהלחץ הזה השפיע על בריאותם. במהלך 8 השנים הבאות, החוקרים אספו נתונים על מצבם הבריאותי ועל התמותה בקרב המשתתפים במחקר. ממצאים המחקר היו מפתיעים:

-     אנשים שדיווחו שהם חוו רמה גבוהה של לחץ בשנה האחרונה, ושדיווחו שהם מאמינים שללחץ יש השפעה שלילית גדולה על בריאותם, היו ב-43% יותר סיכון לתמותה.  

-     אנשים שחוו רמה גבוהה של לחץ, אבל לא תפסו את השפעת הלחץ כשלילית, היו כמעט בעלי הסיכון הנמוך ביותר לתמותה, בהשוואה לכל שאר המשתתפים במחקר.

-    בנוסף, רמה גבוהה של לחץ והתפיסה שלחץ משפיע על הבריאות, נמצאו קשורות לסיכון מוגבר לבעיות פיזיות ומנטליות.

החוקרים הסיקו שאנשים שתופסים לחץ כמשפיע על בריאותם וחווים בחייהם רמה גבוהה של לחץ, הם בעלי הסיכון הגבוה ביותר לבעיות בריאות ולתמותה. כלומר, דרך החשיבה לגבי לחץ היא משתנה חשוב ומשמעותי בקביעת התגובה הפיזיולוגית, הבריאותית והנפשית ללחץ.

  • במחקר נוסף נמצא שאנשים שסבורים שלחץ משפיע לרעה על בריאותם הינם בסיכון מוגבר ללקות בהתקף לב, בהשוואה לאלה שסבורים שללחץ אין השפעה שלילית על בריאותם.
  • במאמר שפורסם ב-2013 ב-  Journal of Personality and Social Psychology סקרו החוקרים סדרה של מחקרים שהראו שדרך החשיבה לגבי לחץ היא משתנה חשוב ומשמעותי בקביעת התגובה ללחץ.

 

אלו הן רק מעט דוגמאות ממחקרים חדשים ועדכניים בתחום, המראים שוב ושוב כי תפיסת הלחץ הינה קריטית לאופן בו הוא משפיע על בריאותנו הפיזית והנפשית .

כמו כן, מחקרים מראים כי ללחץ ישנן השפעות חיוביות ברמה הפיזיולוגית וברמה הנפשית והחברתית:

  • נמצא שרמה מתונה של לחץ משפרת תפקוד עצבי ולמידה, וכן שהורמון הלחץ משפיע על מספר אזורים במוח, ובמיוחד על ההיפוקמפוס, שהוא אזור חשוב לתפקודי זיכרון.
  • עוד ברמה הפיזיולוגית נמצא כי לחץ במידה מועטה גורם לחלוקה מוגברת של תאי מערכת החיסון.

 

אחת התופעות המופלאות ביותר בתגובת הגוף ללחץ, קשורה להורמון אוקסיטוצין. הורמון זה, שזכה לכינוי "הורמון החיבוקים", מאחר והוא משתחרר כאשר אנחנו מחבקים מישהו, הוא בעצם הורמון לחץ. בלוטת יותרת המוח מייצרת כמויות גדולות ממנו כחלק מתגובת הלחץ. (לאמהות שבנינו, כן, זה ההורמון ההוא מהלידה...שאחראי על הקשר הרגשי המיידי בין האם לתינוק שנולד).

אוקסיטוצין מכוון את האינסטינקטים החברתיים במוח. הוא גורם לנו לרצות מגע גופני עם חברים ומשפחה, מגביר את האמפטיה שלנו, ומגביר את נכונותנו לעזור ולתמוך באנשים שחשובים לנו.

כשהוא משתחרר כחלק מתגובת הלחץ, הוא מניע אותנו לחפש תמיכה. כלומר, התגובה הביולוגית המובנית שלנו ללחץ, שולחת אותנו לספר למישהו איך אנחנו מרגישים, במקום להסתגר עם זה בעצמינו. בנוסף, תגובת הלחץ שלנו גורמת לנו גם לשים לב אם מישהו אחר נמצא במצוקה, בכדי שנוכל לעזור זה לזה.

כמה נהדר! כשהחיים נהיים מלחיצים, תגובת הלחץ הביולוגית שלנו רוצה שנהיה מוקפים באנשים שאכפת להם מאיתנו!

לאוקסיטוצין יש גם השפעות חיוביות על הגוף, בנוסף להשפעותיו על הנפש והראש. הוא מגן על מערכת כלי הדם והלב מפני השפעות הלחץ, ופועל כגורם אנטי דלקתי טבעי. הוא עוזר לכלי הדם להישאר רפויים בזמן לחץ, וכן עוזר לתאי הלב להתחדש ולהחלים מנזקי הלחץ. זהו בעצת הורמון לחץ שמחזק את הלב....

כל היתרונות האלה של אוקסיטוצין מוגברים על ידי  מגע חברתי ותמיכה חברתית. כשאנחנו פונים לאחרים בזמן לחץ, בין אם בכדי לעזור ובין אם בכדי לבקש עזרה, גופינו משחרר עוד אוקסיטוצין, ותגובת הלחץ שלנו נהיית בריאה יותר.

(למתעניינים, ניתן למצוא סקירת ספרות מקיפה וקישורים למאמרים באתר המרכז לניהול לחץwww.managingstress.co.il).

לסיכום, ממצאי מחקרים עדכניים בתחום הלחץ והשפעתו על הבריאות הפיזית והנפשית, מציעים תפיסה חדשה לגבי לחץ. התפיסה החדשה גורסת כי ללחץ יש מגוון השפעות חיוביות ושליליות, פיזיולוגיות, מנטליות, רגשיות והתנהגותיות, וכי השפעות אלה מתווכות לעתים על ידי גורמים נוספים כגון האופן בו אנחנו תופסים לחץ והמידה בה אנחנו פונים לאחרים ועוזרים לאחרים.

 

אז מה עושים עם זה?

התפיסה החדשה של לחץ מעבירה אותנו ממקום בו נלחמנו בלחץ ורצינו לסלק אותו כליל מחיינו, למקום בו אנחנו צריכים ללמוד לנהל לחץ.

כידוע, אנשים שונים זה מזה באופן בו הם חווים לחץ, וכן בסוג המצבים והדברים שגורמים להם להרגיש לחץ. דהיינו, מצב שמלחיץ אדם אחד, לא בהכרח יגרום לתחושת לחץ אצל מישהו אחר. כמו כן, אנשים שונים זה מזה בעוצמה ובמידה בה הם חווים לחץ במצבים שונים. על כן, הצעד הראשון הינו לזהות שאנחנו נמצאים במצב לחץ, ולהכיר את התגובה האישית שלנו ללחץ (ברמה הפיזית, הנפשית, ההתנהגותית והמחשבתית).

מודל העבודה שפותח במרכז לניהול לחץ, נשען על ממצאי המחקרים בתחום ורואה לחץ כמרכיב טבעי בחיינו. המודל מסתכל על ניהול לחץ בארבע מישורים:

 

בכל אחד ממישורים אלו, אנחנו מזהים את תגובותינו ללחץ, ומציעים סט של כלים שמאפשרים לאנשים לנהל את רמת הלחץ בחייהם, אל עבר הנקודה בה הלחץ הינו במידה האופטימלית.

בנקודה האופטימלית, לחץ בדרך כלל גורם לאנשים להיות יעילים, אפקטיביים, מלאים באנרגיה ובעשייה. כמו כן, בנקודה זו אנחנו מכוונים אנשים לעבר שימוש ביתרונות שבמצב הלחץ. למשל, שימוש בסביבה החברתית שלהם וביצוע פעולות שמגבירות את התגובה הגופנית החיובית של הגוף והראש ללחץ.

 

 

איך לומדים לנהל לחץ?

בסדנאות בארגונים אנחנו מאפשרים לאנשים להיחשף ולתרגל מגוון כלים יישומיים ומעשיים, שמאפשרים להם לנהל את רמת הלחץ בחייהם, בכל אחד מארבעת המישורים שצוינו קודם, וכן ברמה התפיסתית. הסדנאות חושפות בפני המשתתפים עולם חדש על לחץ, שרובם אינם מכירים, והן משנות את התפיסה ואת הראייה של המשתתפים את הלחץ שהם חווים בחייהם.

ברמת הארגון אנחנו עובדים על פי המודל האנגלי שזיהה 6 תחומי מפתח במבנה העבודה, שניהולם נמצא קשור ללחץ. מודל זה הינו כולל ומורחב, ומאפשר לארגון לזהות את מוקדי הלחץ בו, ולבנות תוכנית פעולה ספציפית ומותאמת, תוך הערכה ומעקב אחר הביצוע.

לסיכום, אני חוזרת לשאלת הכותרת - האם לחץ בעבודה באמת לא טוב לנו?

הוא לא טוב לנו אם אנחנו רואים אותו כדבר שלילי, שהורס את בריאותינו, ואם אנחנו לא יודעים כיצד לנהל אותו נכון ולהביא אותו לרמה אופטימלית עבורנו.

לעומת זאת, לחץ בעבודה יכול להיות בעל השפעות חיוביות עלינו ועל חיינו, במידה ונתפוס אותו ככזה, ובמידה ונדע לנהל את הרמה שלו בחיינו  נכון.

 

 

 

 











 

 

 




| מייל לעורכת |

לעיון בגיליונות קודמים של חדשות משאבי אנוש
קוראים יקרים! אם אינכם מעוניינים לקבל מכתב העת משאבי אנוש חדשות משאבי אנוש לחצו כאן
לתשומת לבכם! אתם יכולים ומוזמנים לסמן את התחומים שבהם אתם מעוניינים לקבל מאיתנו דוא"ל
מבקש להסיר את שמי מרשימת התפוצה שלכם לחלוטין - לחץ כאן
תודה רבה

למדריך העסקים הקש כאן
לאתר משאבי אנוש הקש כאן

כתב העת משאבי אנוש - שנה 28
לפרטים על שירותי דיוור בטלפון רב קווי: 7748382 - 09 
HUMAN RESOURCES MAGAZINE
כתובתנו: ת.ד. 4052 רעננה 4365716
Powered by Artvision | Truppo Websites