אם אינכם רואים מייל זה כראוי לחצו כאן


שכיר או עצמאי? 
מה מניע אנשים לבחור מקצוע,
והאם יש הבדל ברמת שביעות הרצון שלהם? 

מאת דר’ גלית קליין וגב’ מעין דוד

בשנים האחרונות שכירים רבים חווים חוסר ביטחון תעסוקתי, ובעקבותיו עולה הדילמה: האם להישאר שכירים במקום עבודה בטוח או שמא לצאת לדרך עצמאית ולהקים עסק פרטי שמבטיח אוטונומיה רבה ובו בזמן סיכון גבוה. שאלה זו מופנית לא פעם ליועצי תעסוקה כדי שיסייעו בהכרעתה. המלצה על סגנון קריירה כזה או אחר חייבת  להתבסס על הכרת  כישורי העובד וכן משתנים סובייקטיבים כדוגמת ערכיו. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות בוחנים מאפיינים של אנשים שפונים לדרך עצמאית לעומת אנשים המעדיפים להשתלב בארגון כשכירים. מרבית המחקרים הללו בוחנים משתנים סוציודמוגרפיים כדוגמת גיל, מין, מצב כלכלי וכן תכונות אישיותיות שונות. מחקר זה מוסיף נדבך נוסף לדיון, ובוחן האם ישנם הבדלים בין שתי הקבוצות גם בערכיהן וכן את השפעת הקריירה שבחרו על שביעות רצונם מבחירה זו. 

האם עצמאים ושכירים נבדלים בתכונותיהם?
הווארד סטיבנסון, אחד החוקרים הראשונים בתחום היזמות, מבחין בין יזמים לשכירים, שאותם הוא מכנה “נאמנים”. לטענתו, יזמים פועלים בהתאם להזדמנות ולא בהתאם למשאבים המצויים ברשותם. לעומתם, שכירים או “נאמנים” הם האנשים שבידיהם מפקידים את המשאבים של בעלי העסק, והם אלו שמנהלים אותם נכסים ושומרים עליהם (1983Stevenson, ). הדיון בהבדלים שבין שכירים ועצמאיים הוליד תחום רחב של מחקרים שבחנו את ההבדלים האישיותיים בין יזמים לשכירים בכלל ולמנהלים בפרט. מסקירת המחקרים הללו, עולה חלוקה דואלית בין מחקרים הטוענים כי יזמים הם בעלי תכונות אישיותיות ייחודיות המבדילות אותם משכירים, לעומת מחקרים הטוענים כי מדובר בתהליכי למידה בלבד ולא בגורמים אישיותיים. לדוגמה, חוקרים אחדים טוענים כי עצמאים, בניגוד לשכירים, מאופיינים במיקוד שליטה פנימי, בנכונות לקחת סיכונים, באופטימיות, ביכולת התמודדות עם מצבי אי-ודאות, בחוללות עצמית גבוהה, בצורך באוטונומיה, במוטיבציית הישג ובמוטיבציית שליטה (אצל אורן, 2005). תומפסון (2004)  טוען כי יזמים נדרשים ליכולות מיוחדות כגון: יכולת התמקדות, יצירת ערך, יצירתיות, עבודה בצוות וניהול צוות, שכנוע פנימי עמוק והערכה עצמית גבוהה. כאשר בוחנים את מרכיבי המוטיבציה הפנימית, ניתן לראות כי עצמאים גבוהים בצורך באוטונומיה ובהתפתחות עצמית (Hundley, 2001; Parasuraman, 2001). לטענת קולברייד (Kolvereid, 1996), עובדים שכירים מצפים לרמה גבוהה של ביטחון, קשרים חברתיים והתפתחות הקריירה. הם מעדיפים להימנע מעומס עבודה ומאחריות רבה. לעומתם, יזמים מחפשים עוגני קריירה של אוטונומיה, עצמאות ויצירתיות ופחות  ביטחון, יציבות, יכולת טכנית או מעשית ויכולת ניהולית (Feldman & Bolino, 2000). מבחינת שביעות רצון, בקרב עצמאים נמצאה רמה גבוהה יותר של שביעות רצון שנובעת מתחושות של אוטונומיה גבוהה יותר, גמישות, שליטה, מוניטין ותגמולים כספיים רבים יותר (Hundley, 2001; Parasuraman, 2001).

 

בקוטב המחקרי הנגדי טוענים החוקרים כי אמנם קיימים הבדלים בין יזמים ושכירים (בעיקר מנהלים), אולם הבדל זה איננו תוצר אישיותי, אלא לרוב נלמד דרך הניסיון (לדוגמה: נואנו, 2010; Florin et al., 2007; Zimmer and Scarborough, 1998). כך, למשל, מסביר נואנו  (2010), בספרו כי יזמים אינם נולדים יזמים, אלא רוכשים את הידע הדרוש להם במהלך החיים באמצעות המשפחה, התבוננות ביזמים אחרים או במוסדות להשכלה גבוהה. גם אם לכאורה קיימים הבדלים בהתנהגותם של יזמים ושכירים, אין מדובר במשתנים אישיותיים איתם נולדים היזמים, אלא בתהליך למידה בלבד. באופן דומה טוענים פלורין ועמיתיו (Florin et al.,2007), כי ההבדל בין העצמאי לשכיר איננו טמון במרכיבים פסיכולוגיים, אלא במכוונוּת, ברצון ובעמדה שיש לפרט כלפי יזמות. כלומר, אנשים נבדלים בעמדה שבה הם אוחזים כלפי יזמות. עמדה זו מורכבת ממשתנים  כגון: מוטיבציה, הישגיות, פרואקטיביות, חוללות עצמית, נטייה לחוסר קונפורמיות והעדפה לחדשנות. חמשת האלמנטים הללו משפיעים על המכוונות של האדם להיות עצמאי ועל הרצון שלו להקים עסק. שני המרכיבים האחרונים ישפיעו על העמדה של האדם, והיא בתורה תשפיע על הבחירה בפועל. עם זאת, גם כאשר האדם הינו בעל מכווָנוּת גבוהה ליזמות, אין זה אומר כי יהפוך בהכרח ליזם, אלא כי זוהי עדות לכך שהוא בעל אוריינטציה גבוהה יותר להקמת עסק. בדומה לכך, טענו מאול ומייפילד (1992), כי לא ניתן להגדיר “יזם אופייני”. פעמים רבות מגלים אנשים את נטייתם ליזום במקרה, ולא מפני שפיתחו לעצמם תכונות מיוחדות. למרות עמדה זו, אותם חוקרים מסכימים אף הם כי ישנן תכונות המיוחסות ליזמים שהצליחו בהקמת עסק עצמאי, והן: אמונה בצדקת הרעיון, יצירתיות, אופטימיות, תקשורתיות, פרקטיות ונכונות ליטול סיכונים. חלק מתכונות אלה מולדות, אולם את חלקן רוכש היזם כחלק מתהליך הלמידה במהלך הקמת העסק.

 

על מנת לחקור הבדלים אישיותיים, החלטנו לבדוק במחקר זה האם יימצאו הבדלים דומים גם בהקשר לערכים המאפיינים את העובדים. המחקר נערך מטעם המחלקה הרב-תחומית של מכללת כינרת, בחסות האקדמית של אוניברסיטת בר-אילן. במסגרת המחקר נבחנו הבדלים במאפייני הערכים של יזמים ושכירים, וכן נבחנה רמת שביעות הרצון של שכירים לעומת שביעות רצונם של יזמים. צרכי הנבדקים נמדדו באמצעות סולם הערכים שפותח על ידי שלום שוורץ (Schwartz et al., 2001). 


סולם הערכים של שוורץ
הפסיכולוגיה החברתית עוסקת, בין היתר, בהשפעת ערכיהם של אנשים על התנהגותם. ערכים מוגדרים בספרות כאמות מידה המכוונות אנשים ומדריכות אותם לגבי ההתנהלות הנכונה בסיטואציות שונות. על פי הגישה המקובלת, לכל אדם יש סט של ערכים דומים, הנבדלים ברמת החשיבות שאותם ערכים תופסים בעיניו או בעיניה. בגלל ההבדלים בסולם הערכים, אנשים שונים יפעלו באופן דומה לאנשים אחרים האוחזים באותם ערכים, ובאופן שונה מאנשים האוחזים בערכים אחרים.
 

אחד התיאורטיקנים הבולטים במחקר הערכים היה פרופ’ שלום שוורץ, שפיתח תיאוריית ערכים וסולם למדידתם. תיאוריית הערכים של שוורץ מגדירה ערכים כמטרות-על רצויות, השונות זו מזו במידת חשיבותן. המטרות מתאימות לסיטואציות שונות ומשמשות כעקרונות מנחים בחייהם של האנשים. הערכים משפיעים על האדם כאשר הם רלוונטיים וחשובים לו, ומשפיעים פחות כאשר הם בעלי דרגת חשיבות פחותה. לטענת שוורץ, לכל אדם ישנה היררכיה של ערכים חשובים יותר וחשובים פחות, ולפיכך, גם התנהלות האדם תשתנה בהתאם להיררכיה זו. עם זאת, טען שוורץ כי ניתן לקטלג את כלל הערכים ולצמצמם לכדי עשרה ערכים בסיסיים. עשרת הערכים הללו אותרו גם במחקרים אחרים שנערכו על אודות תרבויות שונות מסביב לעולם, ולפיכך הם הערכים הבסיסיים שמרכיבים את האופי האנושי. ערכים אלו מייצגים מטרות שונות המתמצות בשלושה צרכים אוניברסליים ההכרחיים לקיום האנושי: צרכי היחיד כייצור ביולוגי, הצורך של היחיד באינטראקציה חברתית וצורכי הישרדות ורווחה של כלל החברה. עשרת הערכים (Schwartz et al., 2012) הם:


1. הכוונה עצמית – השאיפה לעצמאות במחשבה ובפעולה, פתיחות לשינויים ולחידושים, סקרנות ויצירתיות. 
2. גרייה – הצורך בהתרגשות, בחדשנות ובאתגר בחיים. 
3. הדוניזם – רצון לחוות הנאה או סיפוק עצמי. 
4. הישגיות – שאפתנות ורצון להצטיין. שאפתנות זו מתמקדת בניסיון לזכות בהכרה כללית בכישורים ובהצלחה אישית באמצעות הפגנת יכולת על פי סטנדרטים חברתיים. 
5. כוח – צורך במעמד וביוקרה חברתיים, רצון להשיג עמדות סמכות כלפי אנשים אחרים ולשלוט באנשים ובמשאבים.
6. ביטחון – השאיפה לבטיחות, להרמוניה וליציבות החברה, האנשים הקרובים לי ולעצמי. 
7. קונפורמיות – רצון להימנע מפעולות או מנטיות העלולות לפגוע באחרים, להפר נורמות או ציפיות חברתיות. 
8. מסורת – כבוד, מחויבות וקבלה של מנהגים ורעיונות אשר תרבותו או דתו של אדם מספקת לו. 
9. טוּב לב – דאגה, שימור ושיפור של רווחת האחרים איתם האדם בא במגע בין-אישי ויומיומי. 
10.אוניברסליזם – דאגה לרווחת כלל האנשים בעולם; רצון להבין, להעריך ולקבל את האחר, הדגשת פתיחות אינטלקטואלית ורגשית לסביבה ודאגה לאיכות הסביבה.

עשרת הערכים הם אמנם אוניברסליים, אולם כל אדם שונה מרעהו בדרגת החשיבות שאותה הוא מעניק לכל ערך. בנוסף, טוען שוורץ כי הערכים מסודרים במעגל שבו שני ערכים קרובים דומים זה לזה, ולכן ישפיעו באופן דומה על האדם, ולעומתם, ערכים המנוגדים זה מזה ישפיעו באופן הופכי. למשל, הדוניזם וגרייה סמוכים זה לזה והם מייצגים רדיפה אחר עוררות רגשית נעימה. לעומתם, סוגי הערכים המנוגדים זה לזה המופיעים בכיוונים מנוגדים ממרכז המעגל, מייצגים מוטיבציות מנוגדות ומצויים בקונפליקט. למשל, ערך ההישגיות המדגיש חתירה להצלחה אישית צפוי להימצא בקונפליקט עם ערך טוב הלב, המדגיש פעולות למען רווחת האחר. באיור 1 להלן מופיעים עשרת הערכים.


ההבדל בסולם הערכים של יזמים ושכירים
למרות חשיבות הנושא, מעטים מאד המחקרים שבחנו אם קיימים הבדלים בסולם הערכים בין יזמים לשכירים. במחקר זה נתבקשו יזמים ושכירים לענות על שאלון הצרכים של שלום שוורץ, ולאחר מכן על שאלון שביעות רצון מהעבודה ומהחיים בכלל. הבדיקה נועדה לבחון האם קיימים הבדלים ביניהם בתפיסת חשיבות הערכים, והאם הבדלים אלה משפיעים על תפיסת שביעות הרצון בקרב שתי הקבוצות. 

 

שאלון הערכים של שוורץ מורכב מ-40 היגדים שבהם נדרשו הנבדקים להגדיר עד כמה הדמויות בכל היגד דומות להם. לאחר מכן הועברו התוצאות לציוני תקן, שביטאו את חשיבותו    של כל ערך בחייו של הנבדק, יחסית ליתר הערכים. התוצאות מצביעות על כך כי קיימים הבדלים בין שתי הקבוצות בכמה ערכים. בטבלה 1 מוצגים הממוצעים של שתי הקבוצות, בציוני תקן1.  

 


מתוצאות הממוצעים אפשר לראות כי הערך טוב לב נמצא כערך בעל רמת מרכזיות גבוהה הן אצל היזמים והן אצל השכירים. ערכים נוספים שנמצאו כחשובים גם ליזמים וגם לשכירים היו: הביטחון, שהוא ערך חשוב במדינת ישראל וההכוונה העצמית, המתארת את השאיפה של האדם לעצמאות בפעילויות ובמחשבה. שוב, משתנה שאפשר לייחס לתרבות הישראלית המקדשת מחשבה אוטונומית ופורצת דרך. ערכים שנתפסו כבעלי חשיבות נמוכה בעיני שתי הקבוצות היו: הרצון לשלוט על אחרים, כמו גם גרייה, ערך המודד את הצורך של אנשים במציאת אתגרים מעוררים בחייהם. 
 

בשלב השני נערך מבחן סטטיסטי כדי לקבוע האם קיימים הבדלים מובהקים בערכים שאוחזים בהם קבוצות השכירים, לעומת הערכים שאוחזים בהם קבוצת העצמאים. באיור מס’ 2 מוצגים הערכים שבהם נמצאו הבדלים מובהקים באופן בו מעריכים הצדדים את מידת החשיבות שלהם בחייהם.


הנתונים מראים כי שכירים התייחסו לערך הדוניזם כבעל מרכזיות גבוהה יותר בחייהם, בהשוואה לעצמאים. כלומר, שכירים מעריכים את הצורך בהנאה כאחד הערכים החשובים בעיניהם, לעומת יזמים הממעיטים בחשיבותו של ערך זה, יחסית לערכים אחרים. בדומה לכך, עצמאים תפסו את הערךקונפורמיות כחשוב יותר בחייהם, בהשוואה לשכירים. כלומר, עצמאים מעריכים את החשיבות של התאמה לערכים ולנורמות המקובלות בחברה הכללית, כמשפיעים יותר וכחשובים, בהשוואה לשכירים. הם גם הצביעו על הערך אוניברסליזם כמשפיע יותר על חייהם בהשוואה לשכירים. כלומר, הם הצביעו על דאגה לאנשים ועל הרצון להבין ולקבל את האחר כערך מרכזי יותר בעיניהם, מאשר קבוצת השכירים.
אחד הערכים שנמצאו בספרות כמבדילים בין יזמים ושכירים הינו הצורך בהישגיות
Florin et al.,2007; McClelland,1976)). ואכן, נמצאו הבדלים בין יזמים ושכירים בתפיסת הערך ההישגיות כמרכזי בחייהם. עצמאים תופסים את הערך “הישגיות” כמרכזי מאד בחייהם, לעומת שכירים התופסים ערך זה כמרכזי פחות, בהשוואה ליזמים. התוצאות מרמזות על כך שאנשים הרואים בהישגיות ערך מרכזי בחייהם, יעדיפו לעבוד באופן עצמאי. לעומתם, אנשים הרואים בהישגיות ערך מרכזי פחות, יעדיפו לעבוד כשכירים. בנוסף, יזמים הצביעו על הצורך בהתאמה לדרישות הסביבה, כלומר קונפורמיות גבוהה והאהדה לצרכי הסביבה, כלומר התאמה לערך אוניברסליזם. כמו כן נמצאה חשיבות נמוכה לערכים שיש בהם משום הנאה עצמית, המתבטאת בהדוניזם. בניגוד לתפיסה הפופולרית, לפיה עצמאים הם אנשים הרודפים אחרי הכסף ואחרי תענוגות החיים, אנחנו רואים כאן כי דווקא אותם אנשים רואים בערכים אלה חשיבות פחותה. ייתכן, אם כן, כי רק אנשים המסוגלים לראות את סביבתם לנגד עיניהם  ולהתאים עצמם לנורמות המקובלות בסביבה בה הם פועלים, יכולים להחזיק בעסק עצמאי, ועל כן כיוון הקשר הוא הפוך. דהיינו, לא האמונה בערכים אלה גרמה לאותם אנשים לפתוח עסק עצמאי, אלא העובדה שאדם פועל כעצמאי מעודדת אותו לייחס לערכים אלה חשיבות מרכזית.

הקשר שבין ערכים לבין שביעות רצון מהעבודה ומהחיים 
בשלב השני בדקנו האם קיים קשר בין מדדי שביעות הרצון, לבין בחירת המקצוע, כלומר האם יהיו הבדלים בין יזמים לשכירים במידה שבה הם חשים שביעות רצון מהעבודה ושביעות רצון מהחיים. לצורך כך ביקשנו מהנבדקים לענות על שאלון שביעות רצון מהעבודה ועל שאלון שביעות רצון מהחיים. לאחר קידוד השאלונים נערך ניתוח שונות בין יזמים לשכירים על משתני שביעות הרצון. הממצאים הראו כי בעוד ששביעות הרצון מהחיים לא היתה שונה בין שתי האוכלוסיות, הרי שקיימים הבדלים מובהקים בין יזמים לשכירים במידה שבה הם מרוצים מעבודתם. ממוצע שביעות הרצון של שכירים היתה 4.20 (מתוך 7 בסולם ליקרט2) לעומת 5.41 בקרב העצמאים. מכאן שעצמאים מדווחים על שביעות רצון גבוהה יותר מעבודתם, בהשוואה לשכירים.
 

לאחר מכן בחנּו אלו ערכים תורמים לתחושת שביעות רצון מהעבודה ומהחיים. לפיכך נערך ניתוח רגרסיה בין מדד שביעות רצון מהעבודה, לבין הערכים שבהם אחזו כלל הנבדקים, בשלב הראשון ללא הפרדה בין הנבדקים (לשכירים וליזמים). תוצאות ניתוח הרגרסיה הצביעו על השפעה של הערכים הבאים (בסדר השפעה יורד): הישגיות (חיובי), קונפורמיות (חיובי), מסורתיות (שלילי), ביטחון (שלילי) והדוניזם (חיובי). משמעות הנתונים היא כי אנשים שחשים כי הערכים של הישגיות, קונפורמיות לסביבה והדוניזם מרכזיים יותר בחייהם, מעידים על שביעות רצון גבוהה בעבודתם. כמו כן, ככל שהערך מסורתיות וביטחון היה חשוב פחות בעיני האדם, כך שביעות הרצון שלו מעבודתו היתה גבוהה יותר. 

 

כאשר נבדקה רמת שביעות הרצון מהחיים, ניתן היה להבחין כי שני ערכים בלבד היו קשורים למשתנה זה (בסדר השפעה יורד): קונפורמיות (חיובי) והדוניזם (שלילי). כלומר, אנשים שהתאמה לערכי הסביבה חשובה להם, יחושו שביעות רצון גבוהה יותר מהחיים. במקביל, ככל שאנשים חשים שהרצון לסיפוק עצמי חשוב פחות,  יחושו שביעות רצון גבוהה יותר מחייהם.

 

בשלב האחרון בקשנו לבחון את הקשר שבין כלל הגורמים בשאלון: שביעות רצון מהעבודה, ערכים וסוג העבודה. לפיכך, ערכנו ניתוח רגרסיה שבו הכנסנו את משתנה היזמות כמשתנה דמי (0=שכיר, 1=יזם), וכן את הערכים משאלון הערכים של שוורץ: מסורת, טוב לב, הדוניזם, הישגיות, אוניברסליזם, כוח, קונפורמיות, ביטחון, הכוונה עצמית, ובחנו אותם אל מול משתנה שביעות הרצון מהעבודה. התוצאות הראו כי חלק קטן מהערכים השפיע על מידת שביעות הרצון של העובדים. נמצא במודל כי 43.7 אחוז מהשונות של משתנה “שביעות רצון מהעבודה” מוסבר על ידי המשתנה “יזמות”, ועל ידי שני ערכים נוספים: קונפורמיות: β (0.472)=0.004    ומסורת: β (-.294)=0.047.  כלומר, שביעות הרצון מהעבודה קשורה, בראש ובראשונה, בסוג המקצוע שבו בחר העובד. אנשים שבחרו להקים עסק עצמאי חשו שביעות רצון גבוהה יותר מאשר שכירים. בנוסף, מידת הקשר עם הסביבה והיכולת להתאים את עצמך לדרישות הסביבה קשורים לתחושת שביעות הרצון מהעבודה. לעומת זאת, אנשים מסורתיים חשים שביעות רצון נמוכה יותר מעבודתם, אולם משתנה זה הינו בעל ההשפעה הנמוכה ביותר על רמת שביעות הרצון. 

דיון ומסקנות
רוברט רייך, שר העבודה האמריקאי לשעבר, טען כי עד שנת 2030 מרבית כוח האדם בארה”ב יהיו עצמאיים. כאשר כוללים במדד זה אנשים שאינם עובדים כשכירים במקום קבוע, אלא פרילנסרים, עובדי קבלן ועובדי כוח אדם, המספרים מתקרבים למה שמתרחש בארה”ב כבר  כיום. למעשה, על פי קריטריונים רחבים אלה, כבר ב-2006 היו 31% מהאמריקאים “עצמאיים”. בעולם כזה, על יועצי קריירה ומנהלי משאבי אנוש לבחון אילו אנשים מתאימים לעבודה כשכירים, ולמי כדאי להמליץ על הקמת עסק עצמאי. תוצאות המחקר הנוכחי מלמדות כי אנשים אינם בוחרים במסלול קריירה זה או אחר במקרה, אלא הם מכוּוָנִים על ידי הערכים המאפיינים אותם. לבחירה זו יש השפעה לא רק בשלב הראשון של ההחלטה, אלא גם על ההמשך, והיא משפיעה על המידה בה האדם שבע רצון מעבודתו. 

בהתאם לכך, להלן הממצאים העיקריים שעלו מן המחקר:
עצמאים רואים בהישגיות ערך מרכזי יותר בחייהם, בהשוואה לשכירים.
עצמאים רואים בקונפורמיות לנורמות המקובלות בחברה ערך חשוב יותר, בהשוואה לשכירים. 
עצמאים רואים באוניברסליות, כלומר בדאגה לרווחת האחר, ערך חשוב יותר, בהשוואה לשכירים.
עצמאים רואים בהדוניזם, כלומר ברצון ליהנות מהחיים, ערך חשוב פחות בהשוואה לשכירים.
עצמאים חשים שביעות רצון גבוהה יותר מהעבודה, בהשוואה לשכירים.
אין הבדל בין יזמים לשכירים במידת שביעות הרצון מהחיים באופן כללי.
 ניכר כי ישנה השפעה על מידת שביעות הרצון מהעבודה בהקשר לערכים המובילים                את התנהגותנו, אך לא באופן מובהק לחלוטין. כך, למשל, נראה על פי הממצאים כי הערכים קונפורמיות ומסורת משפיעים על שביעות הרצון מהעבודה באופן מובהק. עם זאת, לא נמצא מתאם חיובי בין שביעות רצון לבין הדוניזם ואוניברסליזם או בין שביעות רצון לבין הישגיות וקונפורמיות.


בנוסף, 
נמצא כי קיים קשר חיובי מובהק בין שביעות רצון מהחיים לבין מצב סוציו-אקונומי. ככל שאדם נמצא במצב סוציו-אקונומי גבוה יותר, כך שביעות הרצון שלו מהחיים עולה.
בניגוד ליתר הערכים, גברים הצביעו על הערך “הישגיות” כמרכזי יותר בחייהם, בהשוואה לנשים.

 

 

המחקר הנוכחי מצטרף למחקרים קודמים שבחנו את מאפייני היזמים ועמדו על מאפיינים אישיותיים או דמוגרפים המשותפים ליזמים ומייחדים אותם מקבוצות אחרות באוכלוסייה, כדוגמת השכירים ( Allinson, Chell and Hayes, 2000; Mitchell et al., 2002; Morrison, 2000). מחקר זה ייחודי בכך שנעשה בו שימוש בתיאורית הערכים שפיתח שוורץ, אשר לא נבדקה בהקשר של יזמים. התוצאות היו מפתיעות בכיוונן, שכן בניגוד לתדמית לפיה עצמאי הוא אופורטוניסט, הפועל אך ורק לצורך מקסום רווחיו, הרי שהמחקר מעלה כי דווקא העצמאים מעריכים יותר את ההתאמה לנורמות החברתיות המקובלות ואת הדאגה לרווחת הכלל, ומדגישים פחות את הדאגה לרווחתם האישית. ומכאן, ייתכן כי רק מי שמסוגל לראות את טובת האחר, יכול להתאים עצמו לדרישות לקוחותיו, ולכן אין להתפלא על קשר זה.

 

 

בעולם המודרני מהווים העסקים העצמאיים מנוע צמיחה למשק שבו הם פועלים. על כן, ממשלות רבות מעודדות פתיחה של עסקים עצמאיים באמצעות מתן מענקים, הלוואות ותכניות ללימוד ולטיפוח יזמות. גם במוסדות להשכלה גבוהה הבינו את החשיבות של הקניית ידע בתחום היזמות, ועל כן מרבית המוסדות מלמדים וחוקרים את המשתנים המשפיעים על הישרדות או על “תמותת” עסקים עצמאיים (נואנו, 2010). אמנם הדרך להקמת עסק עצמאי היא קשה ומורכבת, וכוללת בתוכה מרכיבי אי ודאות וסיכונים כלכליים, פסיכולוגיים וחברתיים, אולם הפיצוי על כך, כפי שעולה במחקר זה, מתמצה בתחושת הישגיות ושביעות רצון מהעבודה. עם זאת, לא כל אדם מתאים  לדרך זו. שׂוּמַה על יועצי הקריירה להבדיל בין עצמאים ליזמים, לא רק על סמך משתנים דמוגרפיים ואישיותיים, אלא אף על סמך סולם הערכים שבו הם אוחזים.

 


הערות:

1.בציוני תקן טווח הציונים הינו בין 1 ל 1-, כאשר נקודת האפס מייצגת ציון ממוצע, ציון חיובי הינו ציון מעל לממוצע וציון שלילי - מתחת לממוצע.  

2.   סולם ליקרט הינו סולם הבוחן את מידת ההסכמה של נבדקים להיגדים מרמה נמוכה עד רמה גבוהה. במקרה זה ההסכמה נעה מ1- בכלל לא דומה לי עד 7 מאד דומה לי. 


 

בביליוגרפיה:

אורן, ל. (2005). עובדים עצמאיים ושכירים: מוקד ויסות עצמי, אפיוני עבודה מועדפים, לחץ, שחיקה והתמודדות. מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת תואר “דוקטור לפילוסופיה”,  אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

נואנו, פ. (2010). יזם, יזמות, הזדמנות. הסוד להצלחה בעסקים. תל-אביב: הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד.
Allinson, C. W., Chell, E., & Hayes, J. (2000). Intuition and entrepreneurial behaviour. European Journal of Work and Organizational Psychology, 9(1), 31-43.‏

Feldman, D.C. & Bolino, M.C. (2000). Career patterns of the self-employed: Career motivation and career outcomes. Journal of Small Business Management, 38, 53-68. 

Florin, J., Karri, R., & Rossiter, N. (2007). Fostering entrepreneurial drive in business education: An attitudinal approach. Journal of Management Education, 31(1), 17-42.‏

Hundley, G. (2001). Why and When Are the Self‐Employed More Satisfied with Their Work?. Industrial Relations: A Journal of Economy and Society, 40(2), 293-316.‏

Kolvereid, L. (1996a). Organizational employment versus self-employment: Reasons for career choice intentions. Entrepreneurship Theory and Practice, 20, 23-31. 
Kolvereid, L. (1996b). Prediction of employment status choice intentions. Entrepreneurship Theory and Practice, 21, 47-57.
 
Mitchell, R. K., Busenitz, L., Lant, T., McDougall, P. P., Morse, E. A., & Smith, J. B. (2002). Toward a theory of entrepreneurial cognition: Rethinking the people side of entrepreneurship research. Entrepreneurship theory and practice, 27(2), 93-104.‏

Morrison, A. (2000). Entrepreneurship: what triggers it?. International Journal of Entrepreneurial Behaviour & Research, 6(2), 59-71.

‏Parasuraman, S., & Simmers, C. A. (2001). Type of employment, work–family conflict and well‐being: a comparative study. Journal of Organizational Behavior, 22(5), 551-568.‏

Stevenson, H. H. (1983) ‘A perspective on entrepreneurship’, Harvard Business School Working Paper, 9-384- 131.

Schwartz, S. H., Cieciuch, J., Vecchione, M., Davidov, E., Fischer, R., Beierlein, C.  & Konty, M. (2012). Refining the theory of basic individual values. Journal of personality and social psychology, 103(4), 663.‏

Thompson, J. L. (2004). The facets of the entrepreneur: identifying entrepreneurial potential. Management Decision, 42(2), 243-258.‏

Zimmer, T.W. & Scarborough, N. M. (1996). Entrepreneurship and New Venture Formation. Upper Saddle River, NJ: Prentice Hall.

 











 

 

 




| מייל לעורכת |

לעיון בגיליונות קודמים של חדשות משאבי אנוש
קוראים יקרים! אם אינכם מעוניינים לקבל מכתב העת משאבי אנוש חדשות משאבי אנוש לחצו כאן
לתשומת לבכם! אתם יכולים ומוזמנים לסמן את התחומים שבהם אתם מעוניינים לקבל מאיתנו דוא"ל
מבקש להסיר את שמי מרשימת התפוצה שלכם לחלוטין - לחץ כאן
תודה רבה

למדריך העסקים הקש כאן
לאתר משאבי אנוש הקש כאן

כתב העת משאבי אנוש - שנה 28
לפרטים על שירותי דיוור בטלפון רב קווי: 7748382 - 09 
HUMAN RESOURCES MAGAZINE
כתובתנו: ת.ד. 4052 רעננה 4365716
Powered by Artvision | Truppo Websites