כל השאלות כל התשובות - שכר והטבות                                     

 

מהו הנוהג בחברות אחרות (בייחוד בחברות מתחום התעשייה) בנוגע ל"התחשבנות" על השעות הנוספות. למיטב הבנתי החוק אומר כי חישוב השעות הנוספות יתבצע על בסיס יומי כלומר, לא ניתן לקזז את השעות הנוספות מיום ב' לטובת מחסור בשעות עבודה רגילות מיום א'. כל עצה והפנייה תתקבל בתודה.

 

שאלה:
מהו הנוהג בחברות אחרות (בייחוד בחברות מתחום התעשייה) בנוגע ל"התחשבנות" על השעות הנוספות. למיטב הבנתי החוק אומר כי חישוב השעות הנוספות יתבצע על בסיס יומי כלומר, לא ניתן לקזז את השעות הנוספות מיום ב' לטובת מחסור בשעות עבודה רגילות מיום א'. כל עצה והפנייה תתקבל בתודה.


 

אצלנו עובדים לפי החוק היבש - לא מתחשבנים על שעות.

 



ניתן לחשב שעות נוספות עפ"י הסכם של 45 (גמיש).
הכוונה: שעות גמישות - סופרים שעות נוספות שבועית ורק לאחר 45 שעות שבועיות משלמים שעות נוספות.

 


 

אצלנו עובד מקבל שעות נוספות פר יום. במידה והיו לו שעות נוספות ביום אחד ושעות חוסר ביום אחר אין מקזזים את שעות החוסר מהשעות הנוספות אלא משלמים את השעות הנוספות שעשה ומקזזים את שעות החוסר.

 



א. אכן, בפועל, קיים נוהל של התחשבנות וקיזוז בין שעות נוספות לשעות עבודה רגילות.
ב. מבחינה חוקית, קיים ספק, ולכאורה קיזוז הוא בעייתי שכן בגין שעות נוספות יש לשלם בדרך כלל תוספת, כקבוע בחוק. למי שמבקש לעמוד על קוצו של יוד (בין מעביד, ובין עובד) הרי שהדין הוא כך:
1. לקזז את שעות החיסור של שעות רגילות מהחופשה, או להפחית משמהשכורת החודשית, (יש לבדוק ולנסות להסדיר זאת עם העובד מה הוא מעדיף).
2. לתת שעות נוספות על פי דין.
אך גם תשלום שעות נוספות על פי דין, לעיתים, אינו פשוט. שכן עולה השאלה האם זו שעה נוספת שבגינה מגיע לעובד תוספת 25% לכל אחת מהשעתיים הנוספות הראשונות, ו - 50% לכל שעה שמעבר לכך - ביום העבודה הרגיל (בשבת לדוגמא, זה שונה במקצת) או שמא מדובר בשעה נוספת שהיא "עודפת" - נניח שמישרת העובד כוללת רק 7 שעות, הרי השעה הנוספת הראשונה וחלק מהשנייה, הינה "עודפת" בלבד - ולא מגיעה בגינה תוספת של 25%.
במקרה שכזה, גם קיזוז והתחשבנות בשעות בין ימי עבודה שונים, פשוטה יותר.
ג. לכאורה לא ניתן לערוך התחשבנות על בסיס שהוא יותר מבסיס יומי, והדברים רלוונטיים במיוחד כאשר מדובר בעובדים בחלקיות משרה, כדוגמת אלו העובדים רק חלק מימי השבוע.
ד. מאידך, אכן קיים כאמור נוהג מסויים של קיזוז שבועי (ואולי גם חודשי), כאשר מדובר על משרה מלאה. קייפ פס"ד (אוריינט קולור נ' מיכל ממן), בו הועלתה השאלה, ונותרה פתוחה, מה דינו של עובד המועסק שבוע עבודה מלא ומכח הסדר בינו לבין מעבידו, או בין נציגות העובדים והמעביד שנעשה לנוחיות העובד או לפי צרכי העבודה, מוסכם על שעות עבודה גמישות, כך שבימים מסויימים בשבוע עובד העובד פחות משמונה שעות ביום ובאחרים למעלה מכך על מנת להשלים את ה"מכסה השבועית" של עבודתו.
ה. לסיכום - מצד אחד מדובר על זכות קוגנטית (קבועה בחוק שלא ניתן לשנותה) שלכאורה לא ניתן לוותר עליה. מצד שני, צרכי המשק והתפתחותו, הנושא של מבנה עבודה גמיש, וקשיי יישום במקומות עבודה משתנים, לכאורה מצריכים אופי חישוב וקיזוז השונים מהחוק - אבל לא בהכרח מרעים עם העובד. יש גם לזכור את פסק הדין בעניין עזרא שמואלי נ' רשות השידור, בו עמד בית הדין הארצי על עקרון תום הלב, שכן באותו מקרה היה הסכם קיבוצי שהיטיב עם העובדים ואיפשר להם לעבוד 12 שעות ביום אבל 4 ימים בלבד בשבוע. (ובית הדין הארצי לעבודה דחה את תביעתם לתשלום על פי הקוגנטי).

 



חוק שעות עבודה ומנוחה מתייחס לסוגיה של שעות נוספות כזכאות הנוצרת לאחר השלמת מכסת שעות העבודה היומית וגם השבועית. מכסת שעות עבודה יומית היא 8.6 ש"ע נטו (במסגרת של 5 ימי עבודה בשבוע), השבועית - 43 שעות עבודה שבועיות.
המשמעות היא שאם ביום ראשון עבד העובד 5 שעות וביום שני 10 שעות, אין חובה לשלם לו את השעות התשיעית והעשירית כשעות נוספות, שכן לא השלים מכסת 2 ימי עבודה מלאים טרם ביצוע השעות הנוספות.

 



1. בד"כ שעות נוספות מחושבות לאחר השלמת המשרה ל - 100%.
2. יתכן והסכמי העבודה או הנוהג של שנים לא מתחשב במילוי סעיף 1, ומחשב מידי יום ביומו כך שיתכן שעובדים עובדים משרה (שעות חוסר ב - 100% ותוספת בהתאם לשעות נוספות), אם כך אין הרבה מה לעשות.

 



התחשבנות שעות נוספות היא יומית ולא שבועית או חודשית. התחשבנות שונה לא תעמוד למעסיק בתביעת עובד ויש תקדימים.
בנוסף זו גם עברה על שעות עבודה ומנוחה.
באופן הגיוני נראה כי אם היה אפשר היה המעסיק אומר לעובד: היום יש לי 3 שעות עבודה, מחר יש לי 12 שעות עבודה, יחדיו מדובר ב - 15 שעות. ולפיכך העובד אינו זכאי לשעות נוספות? לא!!! בהתחשבנות יומית ביום הראשון לעובד שעתי מגיע שכר רגיל וביום השני שכר שעות נוספות על 4 שעות (1.25*2 + 1.5*2).

 



עפ"י החוק, שעות נוספות משולמות לפי יום עבודה - לא ניתן לקזז שעות מיום אחד ליום השני, אך ישנן חברות שמחשבות את סה"כ שעות עבודה חודשיות ומקזזים את השעות חוסר החודשיות מהשעות נוספות שבתעריף של 150% ולאחר מכן מהתעריף של 125% וכן הלאה.
כלומר, לא מקזזות פה יום עפ"י קיזוז חודשי ומתמיד מהתעריף הגבוה (150%).

 



עפ"י חוק יש לשלם לעובד שעות נוספות על בסיס יומי לדוגמא: ניקח עובד שהמשרה שלו היא 8.5 שעות וביום מסויים 10 שעות וביום אחר הוא עבד 7 שעות.
ניתן יהיה לחשוב שהשעה וחצי הנוספת שהוא עבד ביום א' תשלים את השעה וחצי החסרות ביום ב' וכך אין צורך לשלם שעות נוספות. פה הטעות, על המעביד לשלם עבור יום א' שהוא עבד שעה וחצי מעל היקף עבודתו שעות נוספות קרי 125%.
מעבידים רבים נוהגים לשלם את השעות הנוספות על בסיס תחשיב השעות החודשי הכולל ללא התחשבות בתחשיב השעות היומי וכך יוצא שעובד מגיע לו שעות נוספות ברמה היומית אך ייתכן שברמה החודשית אין לו שעות נוספות והוא מפסיד מכך משום שהמעביד היה אמור לבצע את החישוב על בסיס יומי.
אצלינו בחברה לא נוהגים לשלם על בסיס יומי למעט עובדים ששואלים.

 



אין מדובר פה בנוהג אלא בחוק.
החוק אומר שההתחשבנות היא על בסיס יומי.
אפשרות שניתנת ליישום במקרים בהם מדובר בתפקידים מסוימים/שכר מגובה מסויים - לתת שכר גלובלי, ואז החישוב הוא חודשי ולא יומי.

 



על פי החוק ניתן לסכם עם עובד שכר גלובלי בתנאי שהשכר הבסיסי ללא שעות נוספות אינו קטן משכר המינימום.
כך שלדוגמא מנהל בדרג הביניים המשתכר ברוטו 10,000 ש"ח, אין בעיה חוקית לקבוע איתו שהשכר הינו גלובלי מאחר והשכר הבסיס יוצא לדוגמא 7,000 ש"ח והתשלום לשעות נוספות הוא 3,000 ש"ח.
יש לנו מספר לקוחות שקיבלו את המלצתנו לתשלום שכר "גלובלי" ויש בכך מספר יתרונות:
1. העובדים הרבה יותר חרוצים ומשתדלים לסיים את פעילותם עד סוף היום.
2. ארגון המשלם שכר בשיטת "שכר גלובלי" מקטין את עלות השכר ב - 20%.
בעית הבעיות היא עם עובדים המרגישים "מנוצלים".
מנהלים ועובדים מרגישים "מנוצלים" כאשר השיטה אינה חוצה את כל הארגון וכאשר השכר כולל שעות נוספות הינו קטן קטן מהשכר במשק.

 



על פי הניסיון שלי כיועץ ארגוני לחברות, לא מקזזים שעות נוספות משעות חסרות. אם אני זוכר - המחוקק אסר על כך. לכן - אין פעולה זאת קשורה לנוהג אלא לחוק.
כמו כן - אזכיר כי בקשות אלו מגיעות בעיקר מהעובדים ולכן - יש לפרסם זאת ברבים בצורה כתובה שכולם, כל העובדים במפעל שלך - ידעו ויבינו כי לא מדובר בהחלטה שלך או ברעיון או בנוהג או בנוהל - אלא בלשון החוק.

 



אכן לכאורה עפ"י חוק שעות עבודה ומנוחה אין אפשרות לקזז את השעות הנוספות על חשבון השעות הרגילות וחישוב השעות הנוספות צריך להעשות לגבי כל יום בנפרד. יש לנכות משכרו של העובד שעתיים של 100% בגין האיחור, ולהוסיף שעתיים בשיעור של 125% בגין השעות הנוספות.
עם זאת, בפסיקה [תב"ע נו/ 3-1295 (ת"א) אלי גולדשטיין נ. שטרייכמן יועצים בע"מ, טרם פורסם] נקבע, כי לגבי עובד לפי שעות שסוכם עמו מראש על מכסת שעות חודשית ומסגרת יומית גמישה לביצועה, והעובד עובד במשרה מלאה - אין לחייב את המעביד בתשלום שעות נוספות במקרה שבו עבד העובד ביום מסוים מעבר למכסת השעות היומית הקבועה בחוק, אם ביום אחר עבד פחות מהמכסה היומית הקבועה בחוק.
כלומר, אם סוכם מראש עם עובד שעתי מסגרת יומית גמישה, ונקבעה מכסה חודשית של שעות עבודה - ניתן לבצע קיזוז של שעות חסר כנגד שעות נוספות.

 


 
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 



 

יום ראשון 17 דצמבר 2017

 

 

   RSS   |   דף הבית   |   יוצרים קשר   |   פרופיל החברה

 

 

איוש, פיתוח כישורי אנוש בע''מ 
יוזמי, מתכנני ומפיקי הכנסים השנתיים לניהול משאבי אנוש והדרכה בישראל
ת.ד. 4052 רעננה  4365716 טלפון: 09-7464264   פקס:09-7464266  דוא''ל:
info@hrisrael.co.il 
    © כל הזכויות שמורות


Powered by Artvision | Truppo Websites