Always doing something new for the future


Be Connected to HR News HR Professionals and HR Professionalism

 

 

 

 

ירחון משאבי אנוש

הגיליון החדש 273-274

  

                                                                                                                            
תוכן עניינים                                                                                                                 
הזמנת מנוי שנתי* (Hard Copy)                                                                                       
הזמנת מנוי דיגיטלי

גיליון דיגיטלי להתרשמות

* למזמינים מנוי שנתי Hard Copy - גם מנוי דיגיטלי חינם.


 

חדש:

 

גיליון מספר 7 - אוקטובר 2010

לעיון

לעיון בגיליונות קודמים

 

לתשומת לבכם

קיבלנו תגובות מאד יפות לגיליון ואנחנו ממליצים למי שעדיין לא קרא – לקרוא


 

יצא לאור הניוזלטר הראשון חדשות כנס משאבי אנוש

 

 

 

בניוזלטר, בין היתר, הסקר השנתי, שבודק, כבר שנה רביעית ברציפות האם, היכן ומהם הפערים בתפיסת תפקיד ניהול משאבי אנוש בין מנהלי משאבי אנוש  את עצמם ובין מנכל"ים ומנהלים בכירים את התפקיד שלנו.

הצטרפו גם אתם ומלאו את הסקר......למילוי הסקר הקליקו כאן.


 

 
 
               
                                                                                                                                                

 


 

סקירה חדשה
והפעם - סקירת אורח

צביקה רול מארח את פרופ' אילן משולם

על הספר: פתולוגיה ארגונית: חייהם ומותם של ארגונים

מאת: פרופ' יצחק סמואל


סולם צביקה:
אתם מוזמנים לעיין להוסיף תגובות ולהמליץ

 



 

כדאי לדעת:

ארוחת הבוקר- החובה שלך לגוף ולנשמה

 

מאת: דפנה לוי

 

הארוחה המעניינת ביותר והשנויה במחלוקת היא ארוחת הבוקר.

בכל מקום אנחנו שומעים שארוחת הבוקר היא הארוחה החשובה ביותר! ויחד עם זאת, רבים אומרים לי "אם אני אוכל על הבוקר התיאבון שלי נפתח. כל היום אני בטירוף של מה לאכול עכשיו, לשם כך אני דוחה את הרעב עד כמה שאני יכול ורק בצהרים אוכל, כך אני "חוסך" קלוריות".

על ארוחות כתב הרמב"ם לפני כ 900 שנה: לאכול בבוקר כמו מלך, בצהרים כמו נסיך, ובערב כמו אביון.

גם בגמרא כתוב שפת שחרית (ארוחת בוקר) מונעת 80 סוגי מחלות.

אם אז היו כבר מחקרים ועדויות מה לנו ההתלבטויות?

טקסט רגיל:

במאמר זה ננסה להבין מדוע הארוחה שאנו בדרך כלל מדלגים עליה נחשבת לארוחה החשובה ביותר ביום.

כולי תקווה שמהיום והלאה תשקיעו בארוחת בוקר מגוונת, בריאה, משביעה ולא מפוצצת, תראו את ההטבות שהיא נותנת ותכתבו לי תגובות.

 

באופן אישי אני לא יכולה לקום בבוקר ולא לאכול, זה נראה לי כל כך טבעי, נפלא בעיני שיש מי שמדלגים על הארוחה הכי נחוצה.

מה עשיתי? חקרתי, בדקתי ומצאתי את העובדות החותכות שנכונות לכל גוף עם DNA אנושי.

בכל המחקרים על אנשים מבוגרים וילדים מצאו, שבהעדר ארוחת בוקר הביצועים, המחשבה, התפקוד וההרגשה יורדים בהשוואה לקבוצת ביקורת שכן אכלה.

אמנם יש שונות גבוהה בסוג הארוחה, אולם מה שמוכח מעל לכל ספק הוא: שבכל ארוחה בריאה ( שמכילה חלבון + פחמימה מלאה + דלה בשומן) התוצאה הייתה יותר טובה.

 

ולמה?

ארוחת בוקר מגוונת, מאוזנת ובריאה מספקת לגוף רכיבי התזונה העיקריים החיוניים לתחילת הפעילות היומית, ושוברת את צום הלילה, הנמשך בין שמונה ל-10 שעות.

בזמן השינה הגוף במנוחה: חילוף החומרים איטי, ויש לגוף זמן לבצע את "עבודות התחזוקה". יש פעולות של ניקיון ובקרה של תהליכים, בניית איברים והריסת חומרים ישנים, יש תיקון והעשרה של תאים...
בקיצור- הרבה מה לעשות.

במהלך הלילה מאגרי הסוכר והאנרגיה יורדים, כי הגוף מנצל ביעילות ובאיטיות את מלאי המזון שאגר בעת ארוחת הערב ומגיע לבוקר מרוקן מאנרגיה זמינה.

נכון, שאם יש לכם עודף משקל יש אנרגיה עודפת במחסני השומן, אך זאת אינה אנרגיה מועדפת וזמינה להיכנס לעבודה. הגוף צריך אנרגיה ממקור סוכרי ולא שומני.


ארוחת בוקר בריאה ומזינה מחזירה לגוף את האנרגיות הדרושות לתפקוד המוח והשרירים, לחילוף החומרים ולפיתוח היכולת וכושר הריכוז במערכת העצבים. ישנם עוד תיפקודים רבים שדורשים סוכרים במיוחד בבוקר.

אצל ילדים ארוחת הבוקר ממש הכרחית לתפקוד בסיסי ויציאה ליום לימודים. ארוחה בריאה משפיעה על רמת התפקוד הפיזי של הילד, על יכולותיו הקוגניטיביות והרגשיות, על כושר הריכוז, על הזיכרון ועל מצב הרוח.

 

אם לא אוכלים מה קורה?

כאשר אנו מתחילים את היום ללא אוכל מזין, בריא ובכמות מתאימה, רמת הסוכר שגם ככה היא נמוכה, תלך ותרד עוד יותר ובסביבות השעה 9 או 10 אנו נרגיש צורך חזק לאכול פחמימות, במיוחד משהו מתוק, בצקי ועתיר אנרגיה שמתפרק מהר ומפצה על החסר ( קוראסון שוקולד למשל...). זאת, משום שרמת הסוכר ירדה מאוד והגוף צועק הצילו !!! והוא נזקק להזרמה מיידית של סוכר לגוף כדי להמשיך ולתפקד.

 

בדרך כלל אנחנו "נכנעים" לתכתיבים "מלמעלה" ונחפש את הפתרון הראשון, כולל תירוץ קל בצידו: " רק חתיכה קטנה של עוגה, עוגיה, חטיף או משהו דומה...בינתיים, שיחזיק אותי עד הצהריים, זה לא נורא כי לא אכלתי עוד כלום היום... " בערך כך זה נשמע.

 

 הפחמימות הפשוטות שאנו אוכלים גורמות לזינוק מהיר של הסוכר בדם ולהזרמה מסיבית של אינסולין לגוף כדי שרמת הסוכר לא תעלה יותר מידי ! לאחר כחצי שעה עד שעתים רמת הסוכר שוב יורדת אפילו לרמה נמוכה יותר מזאת שהיתה קודם.
בלית ברירה, אם בינתיים לא הספקנו לאכול ארוחה מזינה ובריאה הרעב למתוק ישוב ויתקוף, הגוף תמיד מנצח!
וכך אנו נמצאים בסחרחורת של עליות וירידות ברמת הסוכר בדם דבר שבטווח הארוך גורם לסכרת ! ובטווח הקצר לעצבנות, שיכחה, מצב רוח ירוד, חוסר חיוניות, עייפות ופיהוקים, שלא נדבר על מערכת החיסון שנפגעת אנושות מהתנהגות כגון זאת.

 

המחקרים מוכיחים, שבגוף יש מערכת חילוף חומרים מאוד מתוחכמת, כאשר קצב חילוף החומרים נקבע בבוקר. אם אכלנו ארוחת בוקר בריאה ומאוזנת, הגוף מרגיש שהכל בסדר ועובד "בהילוך" רגיל.
אולם, כאשר אין ארוחת בוקר הגוף מרגיש שמשהו כאן לא בסדר. מצב חירום, שנת בצורת, נגמרו האיילות הצבאים והפרות... ואולי לא יהיה אוכל כל היום, כך שהוא מוריד את קצב חילוף החומרים עד להודעה חדשה ששנת שפע מתחילה... כך שמי שנמצא בתכנית של ירידה במשקל ולא אוכל בבוקר גורם לעצמו נזק כפול !

לא רק שחילוף החומרים יורד, המצב הנפשי מדרדר ולא כייף בעבודה, הרי הגוף חייב לשרוד!
מה הוא יעשה?

 

את השומנים אי אפשר בשום אופן לפרק כל כך מהר, לכן מי נשאר? השריר – זה שהתאמצנו לחזק בפעילות גופנית.
עכשיו הוא יהיה טרף קל לגוף המורעב.

שימו לב! הגוף מורעב כי רמת הסוכר הזמין נמוכה בדם ובמאגרי הגליקוגן, גם אם אתם לא מרגישים רעבים.
ההרגשה במקרה הזה אינה המדד היחידי.

 

סיכום בינים – מה היה לנו בינתיים:

-        קמנו משינה

-        לא אכלנו

-        בקושי קפה

-        עברו שעתים

-        ברמת הסוכר שיחקנו עם עוגיה

-        חילוף החומרים ירד מתחת למדרגה

-        השריר התפרק ונמצא בסכנת הכחדה

-        אני רעבה

-        יש עוד שעה עד ארוחת צהריים

-        יש עוד תהליכים בגוף שקשורים להורמוני לחץ שלא נפרט כרגע רק נגיד, במאמר מוסגר, שגם הנזק שלהם לא קל. אם כי הם הכרחיים להמשך החיים.

 

מה כן לאכול בבוקר ?
ראשית חשוב להבין שקפה ועוגה זה לא ארוחת בוקר.
בבוקר אנו צריכים לאכול אוכל מזין ובריא. לדוגמה, ביצה עם ירקות ולחם מקמח מלא, או דייסת קוואקר, או לחם מלא עם גבינה רזה. לממהרים ולאילו שלא רעבים מומלץ חטיף גרנולה או יוגורט קל.

 

שנית, הבוקר נמשך עד הצהרים, אז אם אכלתם ב 6.00 והצהרים ב 13.00 יש לשלב ארוחת ביניים בעלת הרכב דומה. אפשר להוסיף פרי ואגוזי מלך כ- 3 שעות אחרי הארוחה הראשונה.

 

אבל זה המון אוכל....אני אשמין....כך אתם אומרים: זה לא מדוייק, ואני אסביר:
אם לא תאכלו כפי שקראתם אודות הנזקים למעלה – הם גורמים להשמנה ולמערך שלם של פיצויים אותם נרגיש עם רדת הלילה.

 

ולמה דווקא אז? בלילה יש מערך השלמות ופיצויים למתעללים בחילוף החומרים. הגוף ירצה בתוספת ריבית פיגורים את מה שמגיע לו ונראה אתכם מתווכחים כשאתם כל כך עייפים...

 

 

קרדיט:

דפנה לוי, תזונאית קלינית ומרצה בנושאי תזונה נכונה וחשיבות הפעילות הגופנית, תזונאית של רשת בודי שייפ ומאמנת כושר.


 

 

עודד ערמוני עו"ד - סקירת פסיקה

 

להלן פסקי דין של בתי הדין לעבודה, אשר התפרסמו בחודש החולף

http://www.hrisrael.co.il/vault/files/armoni_10.10.pdf


 

 

מנחם לפידור עו"ד - סקירת פסיקה וחקיקה

 

בית המשפט העליון פסק:

1.      מחיקת הליך – ביהמ"ש מוסמך למחוק הליך אם צד שנדרש בהחלטה שיפוטית להתייצב לדיון לא עשה כן (רע"א 5491/10 ויליגר נ' רייפמן ואח' (ההחלטה מב- 25.8.10)).    

2.      נכס מכביד לא ברור כי ניתן להחיל את דוקטרינת "נכס מכביד" לפי סעיף 360 בפקודת החברות על חוזה עבודה (בג"צ 7609/09 שילוני ני' בית הדין הארצי לעבודה (פס"ד מה- 7.9.10))

3.      קצבת שאירים לידועה בציבור - אלמנה שלא נישאה בשנית אך חיה כידועה בציבור לא זכאית להמשיך ולקבל מהמל"ל קצבת שאירים מכוח בן זוגה המנוח (בג"צ 5429/07 בוארון נ' ביה"ד הארצי לעבודה ואח' (פס"ד מה- 19.9.10)).     

http://www.hrisrael.co.il/vault/files/lapidor-10.10.pdf


 

מנהל – הישמר בדבריך !

 

מאת: עו"ד עופר קצנשטיין

 

 

 

במציאות בה כל עסק המכבד את עצמו נעזר ביחצ"ן או בדובר צמוד ולכל עובד קרוב משפחה עו"ד, עולה יותר מתמיד הצורך כי המנהלים "יספרו עד עשר" ויחשבו היטב לפני שהם מטיחים האשמות וחשדות בעובדיהם.

 

מי מכם בעלי העסקים או מנהליהם לא נתקל במקרה בו נתגלו חוסרים במלאי או בכספי העסק? כמה מכם לא ערכו בדיקה כזו או אחרת בנדון ו"גילו" את ה"חשוד" או ה"אשם"? כמה מכם לא פעלו באופן מיידי לסילוק ה"עבריין" והודיעו אודות כך (במקרה הטוב - בדיסקרטיות, וללא חשיפת שמו) ליתר עובדיהם בכדי להביא לכדי סוף את חרושת השמועות ובכדי להשיב את השקט התעשייתי למפעלכם? חשבתם שבכך הצלתם את העסק? לא בטוח.

 

כל מי שעוסק בתחום דיני העבודה נתקל לא אחת במצבים בהם המעסיק, מטעמים שונים, מדווח לעובדיו, לדירקטוריון החברה, לחברת האבטחה אותה הוא מעסיק, לחברת הביטוח ואף לעיתונות על פיטורי/השעיית/הענשת עובד אשר "גנב", "מעל" או עבר עבירת משמעת אחרת, או רק נחשד בביצוע מעשים אלו. פעמים רבות המעביד נוקט בצעדים הללו באופן אינטואיטיבי, מתוך אמונה שלמה שהדבר הכרחי לצורך הצלת העסק, ולדאבונו (בדיעבד) ללא מחשבה נוספת וללא התייעצות.

 

כמובן שיהיו מנהלים אשר יקראו את האמור מעלה ויגידו "לי זה לא היה קורה" או "אני הייתי נוהג אחרת", ואולם דומה כי אם הם היו שמים עצמם בנעליו של המנהל המרומה, אף הם היו יכולים לראות את עצמם מאבדים שליטה ו"מביעים דעתם" בנוכחות אחרים על העובד החשוד, או אף נוקטים בצעדים שונים לצורך מיגור המעשים המזיקים, ובתוך כך פרסומו של המקרה ואת דבר לכידת "העבריין" בין עובדיהם. בעולם אוטופי ייתכן שבכך היה די בכדי למזער נזקים, ואולם מה לעשות שלעיתים החשוד הינו חף מפשע, או לחילופין שהפרסום אשר נעשה אודותיו אינו סביר נוכח המעשים המיוחסים לו. כפי שיובהר להלן, במקרים שכאלה, ולא רק כאלה, עשוי שכרו של המעסיק לצאת בהפסדו.  

 

סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע התשכ"ה-1965 קובע, כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול, בין היתר, להשפיל אדם, לעשותו מטרה לשנאה בוז או לעג, לבזותו בשל מעשים המיוחסים לו ולפגוע במשרתו ובמשלח ידו. ביישמם את החוק בתי המשפט קבעו, לדוגמא, כי פרסום לפיו בכיר פוטר בשל דו"ח ביקורת קשה בו הואשם באי סדרים כספיים (בה בשעה שכלפי אותו המנהל הופנו טענות אחרות) מהווה לשון הרע, כך גם לגבי פרסום לפיו עובד (ללא ציון שמו) פוטר בשל חשד לגניבות, כך גם לגבי פרסום (שוב, ללא פרטים מזהים) לפיו אלמוני פוטר בשל תלונה על הטרדה מינית, כך גם לגבי פרסום חשד לפיו אדם החדיר סכינים לעוגות המיוצרות על ידי מעסיקו, וכך גם כי תליית תמונה של עובד אשר פוטר בשל חשד למעורבות בגניבה, בביתן השמירה, כשלצידה הכיתוב "מסוכן לציבור", מהווה לשון הרע.

 

הניסיון מלמד כי פעמים רבות הממונה על העובד סובר כי בכדי שאמירתו תחשב כלשון הרע, עליה להיות פוגענית, מעליבה ומבזה הרבה יותר מהדברים שנאמרו על ידו בספונטניות בזמן אמת. אמת, נכון הדבר כי השאלה האם יש באמירה מסויימת משום לשון הרע נבחנת באמות מידה אובייקטיביות, כלומר, בהתאם ל"תחושתו" של האדם הסביר, אשר אינו דווקא הפוגע או הנפגע, נוכח אותו הפרסום, ואולם עיון בפסיקה המתייחסת לסוגיות מסוג זה מעלה כי פעמים רבות "האדם הסביר" אינו רואה את הדברים עין בעין עם מנהל המפעל ולשיטתו אמירות המופנות כלפי עובד, כגון: "גנב", "מועל", "מטריד" וכדו' או אף כי העובד חשוד בכך, ואף אם אותו העובד אכן ביצע את המעשים המיוחסים לו, מהוות לשון הרע (כל זאת במובחן מן השאלה האם המעסיק יחוב בפיצויי כספי לעובד בגין כך).

 

כל זאת טוב ויפה במישור אחד (ויש שיגידו במישור התיאורטי), ואולם בחיי המעשה כל מנהל יודע היטב שלא יהיה זה אפשרי לנהל עסק מבלי שיהא בכוח המעביד לערוך בדיקות, הליכים משמעתיים שסופם לעיתים בפיטורי עובד, ולעיתים גם לפרסם את הדבר בין עובדי המפעל ובין אחרים למען "יראו ויראו" ולצורך נטרול תסיסה במקום העבודה וחזרה לשגרה. עיון בפסקי הדין אותם סקרנו קודם לכן, מלמד כי גם בתי המשפט ערים לקושי שבדבר ומשכך, במקרים המתאימים, אין הם מהססים להפעיל את ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע (המוכרות שבהן הינן הגנות "אמת דיברתי" ו"תום הלב") ולקבוע כי אף שפורסמה לשון הרע על העובד - התובע, הרי שאין הוא זכאי בשל כך לפיצויי כספי. מאידך, מאותם פסקי הדין ממש עולה כי אין די בהעלאת טענות ההגנה שבנדון על ידי המעסיק - הנתבע כאילו היו מטה קסם אשר יביא לדחיית התביעה, אלא שעליו להוכיח כי המדובר במקרה בו יש לעשות בהן שימוש. כך קבע בית משפט השלום בנצרת כי מעביד אשר ציטט במסגרת ישיבת שימוע מתוך דו"ח בדיקת פוליגרף, על נכונותו לא חלק העובד, חוסה בגדרי הגנת "אמת הפרסום" וכי בוודאי שיש בדברים שפורסמו משום עניין ציבורי. מאידך, קבע בית המשפט המחוזי בת"א כי מעביד אשר מסר מידע לעיתון, אשר חלקו לא היה נכון, מתוך מטרה שאותו המידע יפורסם, אינו זכאי ליהנות מהגנת אמת דיברתי (לה טען) וחייבו לפצות את העובד בסכום של 350,000 ₪. מעביד אחר אשר תלה בביתן השומרים, לצד תמונות של מבוקשי פח"ע, את תמונת עובדו לשעבר בו חשד במעורבות בגניבה (אם כי לא בגניבה עצמה), כשלידה הכיתוב "מסוכן לציבור" חוייב בפיצויי כספי בסך של 75,000 ₪, תוך שנקבע כי לא עומדת לו הגנת "תום הלב".

 

ומה מוסר ההשכל? ראשית, כמו בכל עניין הקשור בתחום יחסי העבודה – גם במקרים כגון אלו יש חשיבות רבה ביותר לשמירת כבודו של העובד, קל וחומר שבמצבים בהם לא הוכחו המעשים המיוחסים לו. שנית וכנגזרת מכך, יש לחשוב היטב כיצד ולמי מועברת האינפורמציה הקשורה באותו העובד. כאמור שונה המצב מהעברת המידע באופן דיסקרטי במסגרת הליך שימוע, לבין העברת האינפורמציה כדברי רכיל. שלישית, יש להיצמד לעובדות. עובד החשוד בדבר מה הוא עדיין בגדר חשוד בלבד ובפרסום הדבר באופן שונה לא תעמוד למעביד טענת אמת הפרסום. רביעית, אם כבר הוחלט לפרסם, הרי שיש לעשות זאת באופן מידתי וסביר. כך, דומה כי ניתן להותיר בידי מאבטחי המפעל תמונה מוקטנת של עובד חשוד (ובמיוחד כשהם מכירים אותו), חלף הצבת תמונה גדולה הגלויה לעיניי כל. חמישית, על הפרסום להשיג מטרה לגיטימית כלשהי ובוודאי שלא יימצא כל צידוק לפרסום שכל מטרתו הינה נקמנות. שישית, אם כבר נעשה פרסום פוגעני והעובד מבקש לחדול ממנו, עדיף לתת את הדעת על בקשתו, שכן תהא לדבר משמעות כספית במידה ובית המשפט יפסוק כי המדובר אכן בפרסום לשון הרע. הנה כי כן, יצאנו למדים כי אף אם המעביד מרגיש עצמו מרומה ופגוע מעובדו ואף אם "ברור" לו לאן יש להפנות את האצבע המאשימה, הרי שגם בנושא זה עליו לנהוג בתום לב תוך בחינת מכלול הנסיבות, לרבות אינטרס העובד לשמירה על שמו הטוב.

 

בטרם סיום הדברים נבהיר כי רק במחצית שנת 2009 הורחבה סמכותם העניינית של בתי הדין האזוריים לעבודה לדון אף בתביעות אזרחיות בהקשר ליחסי עבודה שעילתן בחוק איסור לשון הרע. קודם לכן, נדונו תביעות מסוג זה בבתי המשפט האזרחיים ומצב דברים זה פעל, בחלק לא מבוטל מן המקרים, לטובת המעסיק. כיום משהועברו כאמור הסמכויות הענייניות בתחום זה לבתי הדין לעבודה, הצורך של המעסיק לנשום עמוק, לספור עד עשר, להתייעץ, ורק אח"כ להחליט מה לומר, למי, מתי ובאיזה אופן – מקבל משנה תוקף ...     

     

 

הכותב הינו שותף במשרד עורכי הדין קצנשטיין, אפרת – לוי, המתמחה בתחום דיני עבודה והמייצג חברות ובכירים


 

כדאי לדעת:

האם חידוש "אוטומטי" בפוליסות אלמנטר תקף?

 

מאת: עו"ד יניב גל – טבצ'ניק ירון משרד עורכי דין

רקע

אלפי מבוטחים נאלצים לשלם עבור פוליסות שהופקו עבורם לאחר תום תקופת הביטוח. חוזי ביטוח אלמנטר (ביטוחים כלליים, כגון ביטוחי חובה, מקיף, דירות וכו') נערכים, על פי רוב, לשנה אחת, תוך שקיימת אופציה להאריך את תקופת הכיסוי הביטוחי (הכוונה לביטוחי אלמנטר).

אך מה קורה למשל כאשר מבוטח אינו מעוניין להמשיך לחדש את הפוליסה אצל אותו סוכן ומעוניין אף להחליף את החברה המבטחת? בפועל, במקרים רבים תקופת הביטוח מוארכת באופן אוטומטי, בין באמצעות סוכן הביטוח ובין באמצעות חב' הביטוח, מבלי לשאול את המבוטח אם אכן ברצונו להמשיך את הביטוח, או על סמך שיחת טלפון עימו.

משחודשה הפוליסה עבורו, אין כל ספק שחשבונו של המבוטח יחויב בהתאם, או שתשלח אליו חב' הביטוח דרישה לתשלום פרמיות עבור התקופה בה המשיך להיות מבוטח שלא מרצונו.

 

הוראות החוק

חוק חוזה הביטוח[1] אינו מכיל הוראה חד-משמעית בדבר הפרוצדורה הנדרשת בחידושי פוליסות. התוצאה, מבוטחים נאלצים לשלם על מוצר שלא חפצו בו כלל.

סעיף 9 לחוק חוזה הביטוח קובע 4 מצבי ברירת מחדל אפשריים. האחד, כאשר נקבעה בחוזה הביטוח תקופת ביטוח מוגדרת, אזי מסתיים הכיסוי הביטוחי בחצות היום האחרון של התקופה; השני, גם כאן נקבעה תקופת ביטוח קצובה, אולם הפוליסה תימשך באותם התנאים אם המבוטח יבקש מהמבטח, בכתב, ועד 30 ימים לפני תום תקופת הביטוח, להאריך את תקופת הביטוח לתקופה זהה לזו המקורית, והמבטח לא הודיע למבוטח על סירובו, בכתב, ותוך 15 ימים ממסירת הודעת המבוטח אליו; השלישי, כאשר הצדדים אמנם קבעו תקופת ביטוח מוסכמת, אך הוסיפו וקבעו, כי הביטוח יוארך באופן אוטומטי, לתקופה זהה לזו המקורית; הרביעי, אם לא הוסכם על תקופת ביטוח, הן המבטח והן המבוטח רשאים לבטל את הפוליסה בהודעה כתובה לצד השני.

אגף הפיקוח על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר פרסם בעבר הנחיות לחברות הביטוח, כיצד לפעול במצב בו הסוכן יוזם בעצמו את הפניה ללקוחותיו, על מנת לחדש את הפוליסות שרכשו בעבר.[2]

כבר בפתח חוזר החידושים נכתב, כי "חוק חוזה הביטוח [...] אינו מכיר ב"חידוש אוטומטי" של חוזה הביטוח". דהיינו, כל עוד לא הוסכם בין המבוטח לבין הסוכן על הארכת תקופת הביטוח, שמורה האופציה שבסעיף 9(ב) לחוק חוזה הביטוח (הארכת התקופה לבקשת המבוטח) "...אך ורק למבוטח ועל כן אסור למבטחת או לסוכן הביטוח לחדש למבוטח את חוזה הביטוח באופן 'אוטומטי'".

יתירה מכך, כאמור בחוזר החידושים, הואיל וההתקשרות בביטוח מטילה חובות על המבוטח לשלם דמי ביטוח, אזי לא ניתן לראות בשתיקת המבוטח כמי שמעוניין בהמשך הביטוח.[3]

יוצא איפא, שלכל חידוש מצד הסוכן, נדרשת הסכמתו המפורשת של הלקוח, להמשיך לשלם את דמי הביטוח, לרבות לצורך הפעלת הוראת קבע עליה חתם, לאחר תקופת הביטוח המקורית.

סעיף 9(ג) לחוק חוזה הביטוח מאפשר לסוכן הביטוח או למבטח לחדש את הפוליסה, כמעט ללא מעורבות המבוטח – באופן אוטומטי – אולם נדרשת הסכמת המבוטח לחידוש כאמור מעת לעת, וכן כי הפוליסה תחודש באופן זהה לפוליסה המקורית ולתנאיה. יודגש, כי אין דרישת כתב לעניין ההסכמה הנ"ל, לביצוע חידושים מעת לעת, אך במצב כזה הנטל להוכיח את הסכמת המבוטח מוטל על המבטח, כפי שנראה להלן בפס"ד קאהן.

יחד עם זאת, כבר נפסק בעבר בבית המשפט, כי מטרת סעיף 9 לחוק חוזה הביטוח היא להגן על המבוטח מפני חיובים בגין חידושים שלא מדעתו, אך לא כדי לאפשר לחב' הביטוח להתגונן מפני תביעה לתגמולי ביטוח בעילה שהביטוח חודש על ידי הסוכן, ללא הסכמת המבוטח עצמו.[4]

 

פסיקות ביתי המשפט

הכלל בענייננו קובע, כי "אל לו לסוכן הביטוח לחדש פוליסה ללא בקשה מפורשת של המבוטח"[5] . בפסק הדין המוביל בעניין חידושי פוליסות ביטוח באופן אוטומטי,[6] נדון מקרה בו מבוטחת בביטוח דירה נתבעה בגין אי תשלום פרמיות בפרק הזמן שלאחר חידוש הפוליסה, שנעשה ביוזמת הסוכן מבלי להיוועץ עם הלקוחה.

הנתבעת לא התייחסה להתראות חוזרות ונשנות שנשלחו אליה בדבר חידוש הפוליסה ותשלום דמי הביטוח לאחר שזו חודשה. בתביעתה ביקשה חב' הביטוח התובעת להסיק, כי הנתבעת אכן רצתה בחידוש הפוליסה, ואף נהנתה מהמשך הכיסוי הביטוחי. אולם, התביעה נדחתה הואיל והמבטחת לא הוכיחה את רצונה של המבוטחת להאריך את תקופת הביטוח, באסמכתאות רלוונטיות.

בית המשפט הדגיש, כי אין חובה חוקית כי החידוש ייתמך במסמך כתוב, אך הביע את דעתו ש"בהחלט רצוי כי חברות הביטוח וסוכניהן יפעלו לקבלת הסכמת המבוטח בכתב לחידוש הפוליסה"..במקרה אחר תבעה חב' ביטוח את המבוטח בגין אי תשלומי דמי ביטוח, לאחר שסוכן הביטוח חידש עבורו את פוליסת הביטוח לרכב.[7] בשנה הרלוונטית, חידש הסוכן את הפוליסה בטופס ששלח למבטחת, ובמקום המיועד לחתימת המבוטח, נרשם "טלפונית". אולם, בית המשפט מצא כי החידוש נעשה ביוזמת הסוכן, וללא הסכמה מפורשת ללקוח.

בית המשפט פסק, כי "סוכן הביטוח צריך להימנע מיוזמה עצמאית, אשר מטילה על הלקוח/המבוטח חבות ביטוחית שאינו בהכרח מעוניין בה".

כן נפסק, כי בנוסף מוטלת על חב' הביטוח חובה "לוודא באופן אופרטיבי, ורצוי בכתב, את רצונו של המבוטח בחידוש הפוליסה".

בפס"ד קאהן התייחס בית המשפט לחידושים הנעשים באופן אוטומטי או בשיחת טלפון בלבד, כפי שמקובל בפרקטיקה, כאל "רעה חולה". אולם, הואיל ואין כאמור דרישת כתב, כך שחידוש כאמור אינו לוקה לכשעצמו באי-חוקיות, ציין בית המשפט כי הזמן הראוי לפנייה מצד סוכן הביטוח וביוזמתו, אינו בסמוך לקראת סיום תקופת הביטוח, אלא "...מספיק זמן מראש, כדי לאפשר די זמן  למבוטח ליתן את התייחסותו אליה בטרם פגה הפוליסה הקיימת".

 

מסקנות

מבוטחים רבים מקבלים מעת לעת דרישות לשלם דמי ביטוח עבור פוליסות שחודשו עבורם, אף שלא מרצונם החופשי. על פי רוב, דמי הביטוח משולמים על ידי המבוטחים, אשר נמנעים מלפנות לבתי המשפט לטעון כי מלכתחילה לא רצו בחידוש, וזאת בשל הפרקטיקה המקובלת בינם לבין הסוכן, לגבי מספר פוליסות שערכו אצלו, וכן מתוך הבנתם ש"אין הנאות בחינם" (ההנאה שבקבלת כיסוי ביטוחי).

חידושי פוליסות, מהווים אינטרס עסקי משותף הן של סוכן הביטוח והן של חב' הביטוח. בהתאם, רבים המקרים בהם מוארכות תקופות הכיסוי הביטוחי, גם ללא פניה ישירה למבוטח, לשאול לדעתו בעניין.

אין כיום תכנית ברורה לחייב את חברות הביטוח והסוכנים לקבל את הסכמתו המפורשת של הלקוח בכתב, כך שיימנעו מצבים של חידושי פוליסות שלא מדעת המבוטח, אשר בסופו של דבר ייאלץ לשאת בדמי ביטוח עבור תקופה בה לא רצה בביטוח משיקוליו האישיים והכלכליים. יחד עם זאת, המבוטחים צריכים לדעת את תאריך תום תקופת הביטוח ולהיות אקטיביים ביחס לרצונם בחידוש הפוליסה. ואולם, בטרם יקבל את דרישת התשלום, עליו לברר האם  נתן הסכמתו המפורשת להאריך את תקופת הביטוח.


 


[1] חוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח").

[2] חוזר "חידוש אוטומטי של פוליסת ביטוח" שה. 1999-5620, מיום 29.12.1999 (להלן: "חוזר החידושים").

[3] בשונה מהאפשרות של שכלול חוזה בדרך של קיבול בשתיקה של "הצעה מזכה", כמשמעות סעיף 7 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973.

[4] ת.א. (שלום ת"א) 55026/06 כל בו אלומיניום חברה לשיווק פרופילים 1987 בע"מ נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 04.05.2008).

[5] תא"מ (שלום קריות) 3586-05-08 וליד פאעור נ' צבי גמליאל (ניתן ביום 19.03.2010).

[6] ת.א. (שלום ת"א) 747157/07 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' סוניה קאהן (ניתן ביום 19.04.2009) (לעיל ולהלן: "פרשת קאהן").

[7] ת.א. (שלום ת"א) 47572/01 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' אינפלד ראובן (ניתן ביום 07.03.2002).


 

 

 

פניה למנהלי משאבי אנוש

 

 

"כן לזקן" - נציב זכויות הזקנים, פונה אליך אישית ובאמצעותך לציבור עובדיך וקורא לכם להצטרף ל"עיגול לטובה", שהינו מיזם חדשני וחשוב המסייע לעמותות ולארגונים הפועלים למען החברה. רק 64 עמותות, ובהן "כן לזקן" עברו את המבחנים והמבדקים הקפדניים והורשו לקחת חלק במיזם ייחודי זה.

 

מיזם "עיגול לטובה" מופעל בשיתוף חברות האשראי, ובמסגרתו כל קניה בכרטיס האשראי מעוגלת אוטומטית למעלה לשקל הקרוב, וההפרש (בין 1-99 אג'), נתרם במלואו לאחת מ- 64 העמותות, בהן "כן לזקן". (תרומה ממוצעת בחודש עומדת על 4 ₪.)

 

ניתן להצטרף באמצעות כרטיסי אשראי מקבוצת "ישראכרט" או "לאומי קארד" או ("ויזה", "ישראכרט" "מסטרכארד" ו"אמריקן אקספרס")

 

1.      אתר "עיגול לטובה" http://www.round-up.org.il

2.      ישראכרט https://service.isracard.co.il/isracard/externals?reqName=RoundUp_929

3.      לאומי קארד: https://online.leumi-card.co.il/NotLogin/Popups/Commercial/RoundAndDonate/step1.aspx

(או בטל' 03-6177778)

 

לתשומת לב, במקומות העבודה בהן התלושים מונפקים על ידי חברת "חילן", יש לעובדים אפשרות להצטרף ל"עיגול לטובה" באמצעות ניכוי מהמשכורת של 5 שקלים בחודש.

 

נזכור כולנו

תרומות קטנות מאנשים רבים מצטברות לסכום גדול המאפשר לכם לעשות מעשה טוב למען החברה ואנשים רבים יודו לכם.



לעיון בגיליונות קודמים של חדשות משאבי אנוש


קוראים יקרים! אם אינכם מעוניינים לקבל מכתב העת משאבי אנוש חדשות משאבי אנוש לחצו כאן
לתשומת לבכם! אתם יכולים ומוזמנים לסמן את התחומים שבהם אתם מעוניינים לקבל מאיתנו דוא"ל
מבקש להסיר את שמי מרשימת התפוצה שלכם לחלוטין - לחץ כאן
תודה רבה
 
 
http://www.hrpedia.co.il/
כתב העת משאבי אנוש - שנה 23
לפרטים על שירותי דיוור בטלפון רב קווי: 7464264 - 09
HUMAN RESOURCES MAGAZINE
כתובתנו: ת.ד. 3202 הרצליה, 46104
Powered by Artvision | Truppo Websites