Always doing something new for the future


Be Connected to HR News HR Professionals and HR Professionalism

 

 

 

חדש  חדש  *  חדש  חדש  חדש 

סמינרשת (webinar)

 

הנכם מוזמנים להדרכה אינטרנטית ללא תשלום

הנושא: מהם הצעדים להגדלת שיעור הגיוסים באמצעות המדיה החברתית?

ה webinar באדיבות חברת Surge - Recruiting Made Social

העניין סביב גיוס במדיה החברתית גובר, וארגונים רבים משקיעים זמן ומשאבים בערוץ גיוס זה, אשר מסתמן כערוץ משמעותי ביותר בעולם הגיוס, זאת באמצעות פרסום משרות בלינקדאין וחיפושים יזומים במדיה החברתית. אבל כדי להשיג תוצאות משמעותיות יותר – נדרשות פעולות נוספות.

 

אז איך תגדילו את שיעור הפניות מהמדיה החברתית אליכם? מה האמצעים לכך?

 

בוובינר (סמינרשת) , שיערך ביום ג', 8.2.2011, בשעה 10:00 בבוקר נדבר על-

ü       איך המדיה החברתית משפיעה על עולם הגיוס?

ü       מקורות גיוס "בעידן הפייסבוק"- יתרונות וחסרונות

ü       אסטרטגיה מנצחת לגיוס במדיה החברתית

ü       5 רעיונות מרכזיים לגיוס ברשתות החברתיות

 

הצטרפו אלינו לוובינר, ללא תשלום, ותגדילו את שיעור הגיוסים מהרשת החברתית, כולל גיוסים של מועמדים פאסיביים וטופ טאלנט.

 

משך הוובינר כשעה.

מרצה: אורית שיבר Surge ישראל.

 

הנה קישור לוובינר- https://www3.gotomeeting.com/register/664407542

למי שלא מכיר- וובינר זו הדרכה אינטרנטית. זה אומר שכל אחד יכול לשבת בעבודה, בבית או בכל מקום שנוח לו, ו...לצפות ולהאזין.

להרשמה יש ללחוץ על הקישור כאן- https://www3.gotomeeting.com/register/664407542 

תכנית סמינרשת (webinar) לחודשים הקרובים

 

תאריך

נושאים עיקריים

1.3.2011

כיצד בונים נוכחות אפקטיבית במדיה החברתית ככלי לגיוס עובדים?:

ü       מיתחם חברה או מיתחם של HR בפייסבוק- יתרונות וחסרונות

ü       שינוי תפיסתי בעולם הגיוס - מעבר לדו-שיח, פתיחות ושקיפות

ü       העובדים כשגרירי הארגון במדיה החברתית

ü       שימוש בסרטוני וידאו ככלי להפצת מסרים של מיתוג מעסיק

6.4.2011

מיתוג מעסיק במדיה החברתית (מיתוג הארגון כמקום עבודה), איך עושים זאת נכון?- דוגמאות מהעולם

ü       מה עומד מאחורי ה- buzz name "מיתוג מעסיק"?

ü       מה נעשה בתחום עד היום?

ü       כיצד עושים מיתוג מעסיק במדיה החברתית?

ü       דוגמאות למיתוג מעסיק אפקטיבי מארגונים על פני הגלובוס

3.5.2011

גיוס בפייסבוק- הלכה למעשה: רעיונות מעשיים ליישום מיידי

ü       טיפים לגיוס בפייסבוק, מתוך ניסיונם של לקוחות

ü       "עשה ואל תעשה" בגיוס עובדים בפייסבוק

1.6.2011

גיוס באמצעות Pay-Per-Click: איתור אוכלוסיית יעד בלחיצת כפתור ובתקציב מצומצם

ü       מועמדים פסיביים והדרך למצוא אותם

ü       הגדרת קהל יעד מפולח וכלים למציאתו

ü       יסודות לניהול קמפיין, ניסוח מודעה ושיטות לבחירת מודעה מנצחת

ü       כלים ראשונים לשימוש במערכת הפרסומות של פייסבוק 

 


מינויים חדשים 

 

גדי לוטן מנכ"ל פילת טכנולוג'יס

 

 

 

גדי לוטן מונה לתפקיד מנכ"ל פילת טכנולוג'יס, חברה לשירותי מיון, אבחון וייעוץ בתחום משאבי האנוש. במסגרת תפקידו יפעל לוטן לחיזוק מעמדה של פילת כספקית מובילה של שירותים איכותיים בתחום משאבי האנוש.

 

גדי לוטן נכנס לתפקיד מנכ"ל פילת לאחר 6 שנים בהן שימש בתפקיד מנכ"ל ההסתדרות. לפני תפקידו זה שימש במהלך 10 שנים נציב כח האדם בהסתדרות. לוטן היה אחד ממובילי תהליך ההבראה במסגרתו הגיעה ההסתדרות לאיזון כלכלי ואף לעודף.

 

בסיום תפקידו כמנכ"ל ההסתדרות, החמיא ללוטן יו"ר ההסתדרות, עופר עיני כשאמר, כי
"ההסתדרות נפרדת היום מאחד המנהלים הטובים והמוכשרים ביותר, שהשאיר את חותמו בהסתדרות לשנים רבות לאחר שניהל אותה תוך שמירה על מעמדם וכבודם של העובדים".

 

"אני שמח לאתגר שנפל בחלקי להוביל את פילת בשנים הקרובות", אמר לוטן עם כניסתו לתפקיד, והוסיף "אני מאמין כי השנים הקרובות תבאנה איתן מפנה גדול בפילת בדמות חדשנות, התמקצעות והתווספות של מוצרים ושירותים חדשים. בתפקידי החדש כמנכ"ל פילת אשתמש בכל כישורי הניהול שרכשתי לטובת המשך צמיחת החברה והתפתחותה כחברה המובילה בישראל בתחומי המיון, הייעוץ וההשמה. יחד עם צוות פילת, ובשיתוף פעולה עם מנהלי משאבי האנוש בארגונים בכל מגזרי השוק, נוביל את שוק הניהול ועולם העבודה הישראלי למצוינות ותחרותיות אף ברמה בינלאומית".


 

חיים הובר סמנכ"ל משאבי אנוש אוניברסיטת תל אביב

 

 

 

חיים הובר מוותיקי ובכירי מנהלי משאבי אנוש בישראל, נכנס בימים אלה לתפקיד סמנכ"ל משאבי אנוש באוניברסיטת תל אביב.

לחיים תואר ראשון בכלכלה ובמדעי המדינה ותואר שני, גם כן באוני' חיפה - במדעי המדינה וביטחון לאומי.

למד בטכניון משאבי אנוש ויחסי עבודה, בוגר קורס דירקטורים בחברות ממשלתיות מטעם המי"ל וקורסים רבים בניהול משאבי אנוש ובניהול כללי.

 

בין תפקידיו בעבר: סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל תדיראן Carrier

מנהל משאבי אנוש ומינהל בתדיראן מוצרי צריכה

ברפא"ל - מספר תפקידים בהם מנהל חטיבת סיוע טכנולוגי לוגיסטי, ראש מינהל הסגל, תפקידי מטה שונים באגף משאבי אנוש וכן סגן מנהל מרכז המחשבים ברפא"ל.

חיים הינו חבר הנהלת התאחדות התעשיינים, סניף הצפון ונציג ציבור בבית הדין לעבודה!

חיים הינו יו"ר הנהלת המתנ"ס ברמת ישי - מקום מגוריו.


        למידה מקדמת עסקים וארגונים

              קול קורא לכנס השנתי ה - 18 למידה ארגונית 

 

      לעיון

      טופס הגשת הצעות

      אפשרויות פרסום וחשיפה

      הזמנת דוכנים בתערוכת הספקים

      הזמנת חסות 

 

      כנס למידה ארגונית - ככה זה מרגיש

 

      לקבלת תכנית הכנס לחצו כאן

 

מועד אחרון להגשת הצעות 8.2.2011

 

בהצלחה לכולנו


 

כל כך פשוט,  כל כך חשוב!

 

 

שילחו גלויית כנס מדליקה


הכנס השנתי ה - 18 למידה ארגונית

כבר התחיל - ב Facebook

הצטרפו גם אתם...

 

 


חדש:

יצא לאור 

 

גליון מס' 25 - ינואר 2011


לעיון...  
לעיון בגיליונות קודמים


חדש:

יצא לאור 

 

גיליון מספר 9 - ינואר 2011

לעיון

לעיון בגיליונות קודמים


 

 

המודל הראוי ליחסי העבודה כלקח מהמשבר הכלכלי הגלובלי

 

מאת: אפרים זילוני, יו"ר האגף לכלכלה ולחברה בהסתדרות

 

חשיבות השותפות החברתית

 

כושר המיקוח של ארגוני העובדים בשוק העבודה נגזר  הן מהיכולת להידבר עם ארגוני המעסיקים לרבות הממשלה והן מהצמיחה המשקית, הגלובליזציה והתחרותיות. ארגוני העובדים, ארגוני המעסיקים והממשלה מהווים את המשולש שבמסגרתו פועלים האינטרסים המנוגדים והמשותפים כאחד. צורתו של המשולש נקבעת על פי טיבו של הדו שיח המתקיים בין השותפים לעולם העבודה. ככל שהשיח הופך להיות לשיח בין חרשים והאקלים הופך להיות קשה, והרוחות המנשבות עוינות ידם של ארגוני העובדים על התחתונה.

 

היכולת של השותפים לעולם העבודה לבנות חומות של תקווה, שיתוף פעולה ואיזונים בין דרישות הכלכלה לבין הצרכים החברתיים מאפשרים להקטין ולצמצם את המתח בין הון לעבודה. יצירת נקודת שיווי המשקל שומרת על השלמות האורגנית של המדינה והחברה.

 

בעשר השנים האחרונות, עובר למשבר הפיננסי העולמי ב-2008, ניתן לאבחן בין מדינות שאימצו את המודל של קפיטליזם דורסני ומדכא אשר הצטיין במגמתיות ברורה של החלשת ההתמקחות הקיבוצית, הרחבת זכויות היתר של המעסיקים ובעלי ההון, רגולציה חלשה, לבין מדינות אשר אימצו את המודל של השותפות הסוציאלית בין גורמי המשק השונים (ממשלה-עובדים-מעסיקים) והפעילו רגולציה יותר יעילה. המדינות הללו דוגמת גרמניה, שבדיה, דנמרק, הולנד ואחרות[1] נחלצו והתגברו מן המשבר בפחות כאבים מאשר המדינות אשר סגדו ללא מצרים בשוק הפתוח והיד הנעלמה.

 

תרבות השיח צמצמה את החשדנות והיריבות והאנרגיות הופנו לאפיקים מייצרי פתרונות שהקלו על אותן המדינות לצלוח את המשבר הפיננסי והפגיעה שספגה הכלכלה הריאלית ואשר באה לידי ביטוי בפיטורי עובדים, בסגירת מפעלים, קיצוץ דרסטי בתכניות הרווחה ובהורדת שכר.

 

עולם העבודה ויחסי העבודה בנויים מעצם טיבם וטבעם על הסכמיות והידברות בין ארגוני עובדים לבין ארגוני מעבידים היודעים להעריך נכונה ולשקלל את הנזק הכלכלי הצפוי לכל צד מהעדר שלום תעשייתי.

 

שפת הכח בעידן הגלובלי היא חרב פיפיות לשני הצדדים ומסבה נזק לכלכלה הלאומית.

 

העובדים המשתמשים באופן לא מושכל בכח השמור להם עלולים להפסיד את הבטחון התעסוקתי המוגבל שיש להם והמעסיקים עלולים לאבד את עצמם לדעת בשוק תחרותי שאיננו יודע רחמים ואינו מעניק הזדמנות שניה למי שאינו עומד בכללי התחרות הגלובלית.

 

ביחסי עבודה מעטים המקרים של "מלחמת אין ברירה". לרוב יש ברירה והיא תלויה בכושר ההידברות בתום לב והיצירתיות של השותפים לעולם העבודה בחיפוש אחר פתרונות חדשים, רלוונטיים וחלופיים.

 

הדיאלוג בין השותפים החברתיים הוא אמנם עניין תרבותי אבל מהווה גם יסוד לבניין  הדמוקרטיה הכלכלית שהיא נדבך בלתי נפרד מהווית המשטר הדמוקרטי הנאור.

 

כאשר המדינה מגלה הבנה לבעיות החברתיות, להון האנושי ולשלום התעשייתי, היא יוצרת "מקדמי בטחון" המאפשרים לה התמודדות טובה יותר עם משברים גלובליים דוגמת זה האחרון מחד גיסא ומונעת את הצורך בעימות חזיתי עם החברה האזרחית (עובדים, גימלאים, מובטלים) שבעת משבר עלולה להערים מכשולים זמניים על תהליכי ההתאוששות מאידך גיסא (ראה המאבקים ביוון, אירלנד, צרפת).

 

הבדלי האינטרסים הקיימים באופן אינהרנטי בין מעסיקים לעובדים, בין הון לעבודה אינם צריכים להוביל בהכרח ליריבות אינסופית במתחם הכלכלי חברתי.

 

להון ולעבודה במקום העבודה יש גם אינטרסים קיומיים משותפים והם הרצון לעבוד ולייצר ולהמשיך להתקיים כאורגניזם כלכלי מול מתחריו של המעסיק.

 

הקיום של הפירמה ועתידה, קרי הרווחים, הם הבסיס לאפשרויות נרחבות של תוכניות רווחה לעובדים, הכשרה ולימודים לעובדים שלא ישארו כתועים בדרכי הטכנולוגיה והחדשנות, המתדפקים על דלתות הפירמה והופכים אותה לברת תחרות בשוק העולמי.

 

היכולת ללמוד לחיות במשותף היא האתגר של יחסי העבודה בעידן המודרני. מאבקים של כח ואגו הם מושגים דרוויניסטים שיש להשתחרר מהם ולהמירם ביחסי שיתוף פעולה, הידברות, התקדמות מתמדת ולא זבנג וגמרנו שראשיתו אשליה נוצצת ואחריתו מפח נפש.

 

כאשר מתקדמים ביחד הצעידה היא אומנם איטית אבל מבזבזים פחות אנרגיה בטלה, משקיעים פחות במהלכי סרק שאינם תורמים לשותפות ליחסי העבודה. יחסי עבודה הוגנים אינם מונח של הכלכלה הישנה כפי שחורצי לשון ועט מנסים לתארה. זוהי תרבות ותהליך הנמצא בבניה מתמדת והמחדשים את עצמם כל הזמן ויוצרים הזדמנויות חדשות המאפשרות לשותפים להיכלל בקידמה הכלכלית.

 

לכן, זה לא רק ענין של ניהול נכון אלא גם של כלכלה נכונה.

 

המשבר הכלכלי שהחל ב-2008 סדק את מחשבתם של אלה המאמינים בכלכלה חופשית ללא גבולות ומאי התערבות של המדינה[2]. היום הכל יודעים שללא התערבות פעילה של מדינות הלאום, ביחד ולחוד, הקריסה היתה מוחלטת. השוק החופשי לא היה מסוגל לתקן את מחדליו בעצמו. הוברר מעבר לכל ספק כי דימוקרטיה, צדק וסולידריות הם ערכי ליבה גם בכלכלה תחרותית. בלעדיהם האסון הוא רק שאלה של זמן.

 

בסרט "אסקימוסים בגליל"[3] אומר אחד מגיבורי הסרט "מדינה שמורידה את המים על הזקנים, תגמור מהר מאד בתוך הג'ארה".

 

בפרפרזה אפשר לומר שמדינה שמסירה מעליה את האחריות, אינה מפעילה רגולציה כדי לשמור על החברה והתנהלות כלכלית נבונה, ההופכת את "הכספומט" למרכז רוחני שעל פיו ישק כל דבר סופה לגמור רע והמחיר שידרש כדי לתקן את כל הכשלים – מי ישורנו.

 

תם עידן הכזב של השוק החופשי הבלתי מרוסן והכל יכול. החלו להניץ ניצנים של יותר אחריות, בניית קודים של הגינות ושקיפות מלאה, חיפוש אחר איזונים ובלמים יעילים שימנעו מ"נהגים", שראו עצמם חופשיים מכל רסן, נהיגה פרועה ומסוכנת.

 

האם זו תגובה רפלקסטיבית לאחר ההלם של המשבר או שמא תחילתה של מדיניות חדשה - הזמן יוכיח. אני מאמין כי ביחד אפשר לנצח את כל המשברים ולבסס כלכלה תחרותית הוגנת וחברה יציבה ואיתנה.

 


 

[1] אירלנד היתה ידועה במודל השיתוף שלה וכשלונה הכלכלי לא בא בגלל "השותפות החברתית" כי אם בשל עצימת העין של הממשלה והעדר הרגולציה בשוק הפיננסי והסאב-פריים.

[2]  ראה ההתערבות המאסיבית של ממשל בוש-אובמה וההזרמות התקציביות למניעת הקריסה תוך זניחת התאוריה של אי התערבות.

[3] סרט ישראלי משנת 2006 בבימוי יונתן פז ותסריט של יהושע סובול.


 

 

 

מנחם לפידור עו"ד - סקירת פסיקה וחקיקה

 

בית הדין הארצי לעבודה פסק:

1.   הקלטה כראיה - אין להקשות בדרישות פורמאליות שנקבעו בפסיקה להגשת הקלטה כראיה כאשר יש קושי אמיתי ומוצדק לעמוד בהן, אלא ככל שאלה נדרשות על מנת לוודא את מהימנות ההקלטה והיותה משקפת באופן אמיתי את שנאמר על ידי המוקלט (ע"ע 36076-06-10 י. קל-לי בע"מ נ' דמיטרי מלי (פס"ד מה- 9.12.10)).

בית הדין האזורי לעבודה פסק:

1.      חיפוש מקום עבודה אחר במהלך תקופת העבודה – "זכותו של כל עובד לבחור לעצמו מקום עבודה כראות עיניו, ולנהל משא ומתן על מקום עבודה חלופי אף במהלך תקופת עבודתו אצל המעביד הקודם, כדי שלא יוותר בלא פרנסה" (תע"א (ים) 3456/08 סקיולייף ישראל בע"מ נ' עמיאל (פס"ד מה- 21.11.10)).   

המשך


 

 

אימהות בדילמה

 

סקר AllJobs לכבוד יום המשפחה מראה, כי:

40% מהנשאלים חושבים שניתן לשלב קריירה עם ילדים

 32% מהנשאלים טוענים כי גידול הילדים צריך להיות בעדיפות ראשונה.

 

לרגל יום המשפחה ביקשו לבדוק ב- AllJobs את עמדותיהם של מחפשי העבודה בנושא משפחה וקריירה. כ- 450 נשאלים ענו כך:

  • 40% ענו כי אפשר לשלב קריירה עם משפחה.
  • 32% גידול ילדים צריך להיות בעדיפות ראשונה.
  • 26% אימהות קרייריסטיות מתפשרות על גידול הילדים שלהן.

דנית ניצן מנהלת המחקר ב- AllJobs מסבירה:

"הנתונים שנאספו מראים עד כמה אורח החיים העמוס בקרב אימהות ואבות מעלים דילמות לא פשוטות עבור אילו הרוצים לשלב קריירה עם משפחה. ולראייה דעת הקהל נחלקה כמעט שווה בשווה בין אילו שטענו כי ניתן לשלב קריירה עם ילדים, לבין אלו שטענו כי גידול ילדים צריך להיות בעדיפות ראשונה. הרצון למצות את הפוטנציאל האישי והתעסוקתי הגלום בתוכך יחד עם שמירה וטיפוח התא המשפחתי הוא אתגר רציני.

 

בנוסף, העובדה כי רוב לא מבוטל מהנשאלים הסכים עם האמירה כי אימהות קרייריסטיות מתפשרות על גידול הילדים שלהן מראה על חוסר שוויון בעולם העבודה בין אימהות לאבות ועל עומס ציפיות וריבוי תפקידים המוטלים על האמא הישראלית. אין ספק, כי אחת הבעיות המרכזיות של נשים בשוק העבודה היא הקונפליקט בין עבודה למשפחה. בנוסף לתפקידה בעבודה, האישה ממלאת גם תפקידים חברתיים תובעניים אחרים של אם, רעיה ועקרת בית, עובדה המשפיעה על כך שנשים נשואות רבות בוחרות בעבודה חלקית בלבד, דבר המקשה עליהן להתקדם במקום העבודה בעוד שמהגברים לא מצופה ל"וותר" על הקריירה שלהם למען המשפחה".


 

 

 

 

Be kind for everyone you meet is fighting a hard battle

plato

 

 

 


לעיון בגיליונות קודמים של חדשות משאבי אנוש


קוראים יקרים! אם אינכם מעוניינים לקבל מכתב העת משאבי אנוש חדשות משאבי אנוש לחצו כאן
לתשומת לבכם! אתם יכולים ומוזמנים לסמן את התחומים שבהם אתם מעוניינים לקבל מאיתנו דוא"ל
מבקש להסיר את שמי מרשימת התפוצה שלכם לחלוטין - לחץ כאן
תודה רבה
 
 
http://www.hrpedia.co.il/
כתב העת משאבי אנוש - שנה 24
לפרטים על שירותי דיוור בטלפון רב קווי: 7464264 - 09
HUMAN RESOURCES MAGAZINE
כתובתנו: ת.ד. 3202 הרצליה, 46104
Powered by Artvision | Truppo Websites