חצי שנה לאחר פרישתו של עמיקם כהן מניהול פרטנר יצא לאור הספר "הגלל שההר שם" שמסכם את התקופה שהוא מכנה אותה כמשמעותית ביותר בחייו המקצועיים. יש מעט מאוד מונוגרפיות ארגוניות וניהוליות ישראליות. מעט מאוד ספרים מספרים בגוף ראשון את תהליך העשיה הניהולית הלכה למעשה וממקור ראשון. לכן עצם יציאתו של ספר כזה שכולו "כחול לבן" הוא אירוע חשוב לספרות הניהולית הישראלית.
הספר עוקב כרונולוגית אחר סיפור ההקמה, הניהול והמיסוד של אורנג' בישראל החל מימי טרום המכרז ועד לעזיבתו של עמיקם כהן את פרטנר והעברת השרביט לדוד אבנר. בדרך, הוא מתעכב על האירועים הגדולים והקטנים שבנו את המותג הסלולרי המוביל בישראל וחושף לא מעט מהשיטה והתהליכים הניהוליים באמצעותו הם עשו את זה. וזה החלק המענין מבחינתי של הספר. עמיקם כהן כותב במודעות ניהולית גבוהה, הוא מנהל עם שדרה אישית יציבה, תפיסת ניהול שפיתח עם השנים והוא נצמד לעקרונותיה בנחישות מעוררת הערכה.
מעצם בחירת הנושאים של עמיקם כהן אפשר ללמוד על הדברים שהעסיקו אותו כמנכ"ל, הנושאים בהם טיפל אישית. יש 4 נושאים כאלה: הקשר עם בעלי המניות, בניית צוות הניהול הבכיר, הטמעת התרבות הארגונית, ניהול משברים (בצוות, מול בעלי המניות ומול הרגולטור). לא הייתי יכול לחשוב על ארבעה נושאים המגדירים טוב יותר את זירת המשחקים של מנכ"ל.
כבר בפתיחת הספר עמיקם כהן פורש את משנתו הניהולית. בהמשך הספר אפשר לראות בברור כיצד הוא נצמד למשנה זו באדיקות. היא אכן משנה פרקטית ולא אוסף אמרות ריקות מתוכן. משנתו כוללת אמונות, הנחות יסוד ודגשים כשעקריים שבהם הם:
תפקידו של המנהל ליצור מנהיגים. תוך מודעות לחוסר היכולת לבנות ארגון המבוסס על אדם אחד, על הצורך בפיתוח מנהלים מועצמים ובעלי יכולת הנעת עובדים ויישום החלטות.
אמונה באדם ובמנהיגות הומנית. "מנהל טוב חייב להיות בראש ובראשונה אוהב אדם...מנהלים אוהבי בריות מקרינים יותר חום ואמפתיה, ותכונה זו הכרחית למניעת פחד בארגון וליצירת קשר אמיץ יותר בין המנהל לכפופים לו" (עמ' 36). הוא מאמין במתן חופש למנהליו, מחפש אנשים המונעים מדחף פנימי עז למצוינות וחשיבות הסינרגיה.
החלק הראשון של הספר מתאר בפרוט איך עמיקם כהן בחר אישית את כל אחד מסמנכ"ליו וחלק מהמנהלים הבכירים הנוספים שהיוו את "דור המייסדים". הוא מקיף את עצמו באנשים שהוא מאמין בהם מקצועית, גם כשהוא מודע לקושי לנהל אותם ולקושי לבנות מהם צוות שעובד יחד. מרתקים האירועים בהם נאלץ לנהל שני אגואים שיווקיים כמו קדמי ורוזנהויז. הוא לא מוותר להם ומלמד אותם לעבוד בשיתוף פעולה. נאמן לעקרון "אין פשרות בבחירת אנשי המפתח בארגון" הוא לא מחפש אומרי הן ולא בובות קלות לניהול. על כך הוא ראוי להערכה רבה. את הפירות הוא יקצור בהמשך כשהצוות הזה יעשה את הבלתי יאומן (הקמת רשת סלולרית פעילה תוך ששה חודשים בלבד).
החלק השני של הספר מתאר את שלב החדירה של פרטנר לשוק והשקת המותג "אורנג'" שהפך למיתולוגיה שיווקית מקומית. החלק השלישי מתמקד בביסוס האחיזה של פרטנר בשוק הסלולר, המאבק הבלתי פוסק לצרוף מנויים חדשים, פיתוח מערך השירות המצוין של החברה, שימוש בחדשנות. חלק זה נחתם בתאור מהלך החלפת חלק מדור המייסדים בהנהלה. החלק הרביעי עוסק בשנים האחרונות (2004-2007), שנים של מאבק ברגולטור, המעבר לדור השלישי וחיפוש אחר מנועי צמיחה חדשים.
לספר שלושה נספחים ששניים מהם חשובים במיוחד: הנספח שעוסק בתרבות הארגונית והנספח שעוסק בתפיסת השירות. אין לי ספק שבשני התחומים האלה פרטנר הצטיינה, אולי יותר מכל חברה ישראלית אחרת. גם כאן מדהים לגלות שההצלחה באה מיישום של עקרונות ניהוליים פשוטים מאוד. התרבות החזקה נבנתה מתוך אמונה בחזון, הגדרת מערכת ערכית ותרגומה להתנהגויות קונקרטיות (ולא הסתפקות בהשארתה כאוסף אמירות חסרות משמעות) השקעה בהנחלת החזון והערכים על ידי דוגמא אישית והדרכה ומדידה. החברה ממש מודדות על בסיס קבוע את מידת ההטמעה של הערכים, מנהליה מוערכים בין השאר על המידה בה התנהגותם הולמת את הערכים. הפרק מתאר את הערכים, הגדרתם הקונקרטית ותרגומם להתנהגויות. אבל מעל לכל, הצמדת התגמול וההערכה לערכים הוא ללא ספק המנגנון שהפך את התרבות הארגונית בפרטנר למה שהיא. עוד נקודה חשובה היא ההלימה הגבוהה בין הערכים הפנימיים של הארגון ובין הערכים על פיהם הגדיר את יחסיו ללקוחותיו. מרבית הערכים המתיחסים לעובדים ולמנהלים חלים גם על מערכת היחסים עם הלקוחות.
גם בתחום השירות, מערכת עקרונות התנהגות פשוטה ומנוהלת. הקודים של תפיסת השירות נכתבו על ידי העובדים של חטיבת השירות והמכירות, ושוב – מה שהביא להצלחה הייתה העובדה שפרטנר לא עצרה בשלב ההגדרה של תהליכי ועקרונות השירות אלא פיתחה מערכת מדידה ובקרה שבחנה כל יום את רמת השירות.
הספר "בגלל שההר שם" הוא עדות סובייקטיבית מרתקת, אתנוגרפיה ניהולית המאפשרת הצצה לחדר המנכ"ל של אחד הארגונים המוצלחים ביותר בישראל, וכשמתבוננים מבעד לצוהר שהספר פותח לעינינו מתגלה חברה שלמרות שיש בה פוליטיקה ארגונית, בעיות ושיים, יש בה גם משהו שאפשר להשיג רק על ידי ניהול מאוד מקצועי ומוקפד. הספר הזה מוכיח תיזות שאנחנו, היועצים הארגוניים נושאים כבר שנים רבות: החשיבות של התרבות הארגונית, החשיבות של הצמדות לניהול שיטתי ומקצועי, החשיבות של כלי ניהול...והנה חברה שעושה את זה ולמרבה הפלא...מצליחה.