תעתועי האקראיות
מאת: ניסים, ניקולס טליב

צביקה רול מארח את נאוה שלו לסקירת אורח

ההובי העיקרי שלי הוא לקנטר אנשים אשר מתייחסים לידע שלהם ברצינות תהומית ואינם יכולים לומר אננו יודעים" (טליב ניקולס נסים).

תפקידם המרכזי של מנהלים הוא קבלת החלטות. במהלך עבודתי עם מנהלים הבחנתי לא אחת בקושי הגובר והולך לקבל החלטות בתנאי אי ודאות. הצורך הרגשי והקוגיטיבי להתמודד עם אי הודאות הזו מוביל להטיות מודעות ולא מודעות רבות. נקודת המפגש בין החלטות ואי ודאות היא הבסיס לספרו של טליב ניקולס נסים.

הספר דן בשאלה כיצד כל הכלכלניים והמומחים לא התריעו על המשבר וזה תפס אותנו בהפתעה. רוב הספר מוקדש לדיון רחב יותר במושגים של ידע, חוסר וודאות וקבלת החלטות.

אז מהו הברבור השחור?

המושג של הברבור השחור הוא מושג שמבוסס על תאוריית האינדוקציה של הפילוסוף קרל פופר. בתהליך האינדוקציה כל ברבור לבן שאותו אנו פוגשים מחזק את הטענה " שכל הברבורים הם לבנים " זאת עד שאנו פוגשים את הברבור השחור אשר מפריך את הטענה שכל הברבורים הם לבנים. במשך אלפי שנים האמינו באירופה שברבורים הם רק לבנים עד שבמאה ה 16 נמצא ברבור שחור אחד באוסטרליה. ברבור אחד שחור הפריך את הטענה שנחשבה לנכונה במשך אלפי שנים שכל הברבורים הם לבנים.

הברבור השחור הוא מטפאורה לארוע אשר התרחש באופן פתאומי ואקראי ובתור שכזה יש לו שלוש תכונות עיקריות:

– הסיכוי שלו להתרחש קטן במיוחד בהתבסס על ידע העבר.

– למרות שהסיכוי שלו להתרחש קטן ההשלכות והתוצאות בגינו הן משמעותיות.

– אף אחד לא חזה אותו לפני שהוא התרחש אבל כולם יכלו להסביר אותו לאחר שהתרחש.

ברבורים שחורים יכולים להיות שליליים כמו למשל המשבר הפיננסי, 9.11 או ארועים חיוביים כמו: גוגל, האינטרנט, טכנולוגיה חדשה, גילוי של פניצילין ועוד. עבור הרבה מהכלכלנים והמומחים המשבר הפיננסי הנוכחי הוא ברבור שחור. אך על פי דעתו של טליב המשבר אינו ממש ברבור שחור מכיוון שהיו סימנים מקדימים למשבר והוא למעשה צפה אותו.

טליב טוען שאנו פוגשים במהלך ההיסטוריה יותר ויותר ברבורים שחורים. אנו נוטים לחשוב שממצאים סטטיסטיים, מידע וידע ומודלים מספקים לנו את הבסיס לקבלת החלטות טובה אך למעשה הרבה פעמים מה ששולט הוא הבלתי צפוי.

מה שאיננו יודעים רלוונטי להבנתנו לעיתים יותר ממה שאנו יודעים. עבור רוב האנשים "אי ודאות" היא עוד קטגוריה תחת המושג של ידע לעומת זאת דעתו של המחבר היא שחוסר ודאות היא קטגוריה אשר מנוגדת לידע. אם אי הודאות היא מושג תחת הקטגוריה של אי ידע אזי התהליך של ניהול סיכונים אינו חיזוי אלא – תרפיה מאחר ולדבריו ניתן לנהל את מה שידוע אך לא ניתן לנהל את מה שאינו ידוע או בלתי צפוי. העולם הוא הרבה יותר משוגע ולא צפוי ממה שאנו חושבים.

חלק גדול של הספר מוקדש לאופן שבו אנו למעשה מעצבים "אשליה של ידע" או למעשה לשגיאות בשיפוט ובתפיסה. בין שגיאות אלה הוא מציין את היכולת למצוא קשרים סטטיסטיים בין מושגים שכלל אינם קשורים (תפיסה שעוררה ביקורת חריפה מצד איגוד הסטטיסטיקאים), היכולת להסביר דברים בדיעבד ולמצוא להם סיבות (Narative fallacy) או האמונה שכללים של תאוריות המשחקים ישימים במציאות (ludic fallacy).

הנטייה שלנו לחשוב שאנו יודעים יותר ממה שאנו יודעים כמו גם לעצב מודלים פשטניים, תיאוריות וקשרים סיבתיים נובעת מהרצון שלנו לפשט ולהבין את המציאות, דבר הביא לתפיסה פשטנית מדי של המציאות. אך העולם הוא יותר רנדומלי ומשוגע ממה שהוא. איננו יכולים להתעלם או להפחית מחשיבותם של ארועים או עובדות שאיננו יודעים עליהם רק בגלל שהם לא מופיעים בשכיחות.

לגבי המשבר הפיננסי, הוא אומר בלהט, אל תאמינו ליועצים פיננסיים עם עניבה. הם לא באמת יודעים מה יקרה. פרקטית הוא מציע לאנשים אסטרטגיית השקעה שבה הם משקיעים 90% מהכסף שלהם באפיקים בטוחים לגמרי ו 10% באפיקים מסוכנים לגמרי. זה האופן שבו אתה יכול להרויח כסף מהברבור השחור. טליב ידוע כמי שעשה מספר מיליוני דולר מהמשבר הנוכחי.

טליב הוא אמפריציסט סקפטי כמעט ניהליסט אשר ניתן להסכים או לא להסכים איתו אך בוודאי קשה להתעלם מהלהט שבו הוא מציג את הדברים. האם הברבור השחור היא תאורייה שטוענת שאסור להמעיט בערכם של ברבורים שחורים (מאורעות) שאינם שכיחים ?

טליב טוען שהברבור השחור היא "אנטי תיאוריה" בהבינו שהתייחסות לברבור השחור כתיאוריה, למעשה סותרת את הטיעון שלו בדבר חוסר תקפותם של תיאוריות ומודלים להבנת המציאות והעולם. אבל כאן נשארת השאלה הפתוחה מהי המשמעות הפרקטית של משהו שהוא "אינו תיאוריה". טליב מציע כאן דרך חדשה להסתכלות על המציאות ובתור שכזו היא בהחלט תיאוריה.

סוגייה נוספת היא התייחסותו למושג "אי וודאות" כמושג המנוגד לידע ולא כחלק ממנו. דעתי היא, שמושג אי הודאות אינו מושג בינארי (כלומר שמקבל ערכים של 1 או אפס) אלא, יש דרגות שונות של אי ודאות (Residual Uncertainty) כלומר, במציאות מנהלים נתקלים בסיטואציות אשר יש בהן דרגות שונות של אי ודאות ובהתאם לרמת אי וודאות זו הם צריכים לקבל החלטות. ניתן אולי להתייחס לרמה הגבוהה ביותר של חוסר ודאות ככזו המנוגדת לידע מאחר שברמה זו אין אנו יודעים כלום על התנהגות השוק ועל כן קבלת החלטות ברמה זו היא בגדר הימור. ברמות ביניים יש לנו דרגות שונות של ידע ודרגות שונות של אי וודאות.

כיצד "תיאוריית הברבור השחור" יכולה לסייע למנהלים בתהליך קבלת ההחלטות בשווקים לא וודאיים?

האחד, באמצעות מודעות והבחנה בתהליך קבלת ההחלטות בין מה שאנו יודעים שאנו יודעים, מה שאנו יודעים שאנו לא יודעים, ומה שאיננו יודעים שאנו לא יודעים.

השני – באמצעות מודעות לשגיאות בתפיסה (כמו אפקט ההלו והסברים בדיעבד)

והשלישי – באמצעות פיתוח היכולת להרגיש נוח עם מושג אי הוודאות ובתור שכזה לא להתעלם ממנו.

לבסוף, יש בספר הרבה צניעות מאחר והיא מאפשרת לנו להכיר בעובדה שאיננו יודעים הכול ושתמיד יש מקום לספק, שאלה וחקירה נוספת. אני מזמינה אתכם לקרוא את הספר (בעברית הוא נקרא תעתועי האקראיות) הוא אחד מהספרים החשובים של התקופה האחרונה. גם אם לא תסכימו תועשרו !

נאוה שלו היא המנכ"לית של NSG CONSUTING, יועצת מאמנת וכותבת עם ניסיון של 16 שנים בשוק הבינלאומי. www. nsg-consulting. com